עליה לארץ ישראל נגד רצון ההורים

שלום וברכה

נראה לי שאין לבן לבוא לארץ וחייב הוא להישאר לכבד את אביו, הנימוקים נחלקו הפוסקים אם כיבוד אב ואם, דוחה את מצוות ישוב ארץ ישראל, בעל הציץ אליעזר כותב, שאין לעלות לארץ בניגוד לדעת ההורים הגרים בחו"ל וז"ל בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן עב בשו"ת מבי"ט ח"א סי` קל"ט כתב עפ"י מה שלמדו חז"ל ממקרא שכתוב איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו אני ד`, לכל המצות, בהיות וגם הם מצוים בהם, וכן במצות ישיבת א"י דגם ההורים מצוים לעלות ולהתיישב בה, וכן השיב ג"כ בכזאת בשו"ת בית יהודה (ח"א חיו"ד סי` נ"ד) שפסק ג"כ שיוכל לעלות לא"י למרות התנגדות אביו ואמו, אבל בתשב"ץ ח"ג סי` רפ"ח לא כתב כן וז"ל:

ואין מותר לצאת מארץ ישראל לחו"ל אלא ללמוד תורה אם אינו מוצא בא"י מי שילמדנו או מפני כיבוד אב ואם עכ"ל, הרי שהתיר התשב"ץ בפשיטות אפי` לצאת מא"י לחו"ל משום כיבוד אב ואם, וא"כ ק"ו שלא היה מתיר לעקור מחו"ל ולעלות לא"י ולהניח ולבטל מצות כיבוד אב ואם, דהא מתיר אפילו לעקור בקום ועשה ולצאת מא"י לחו"ל כדי לקיים קיום מצות כיבוד או"א, וא"כ בודאי ובודאי שלא היה מתיר לבטל מצות כאו"א כדי לקום ולעלות לא"י, אלא היה פוסק להיות בשב ואל תעשה ולא לעלות כדי לקיים מצות כאו"א, ודלא כהמבי"ט.

ומצאתי להגאון בעל הפלאה ז"ל שסובר מפורשות דלא כדעת המבי"ט ז"ל, והיא לו בספרו פנים יפות עה"ת ר"פ לך לך, דזה לשונו: במדרש שאמר ה` לאברהם לך לך, ודייקו מהכתוב "לך" לך אני פוטר מכיבוד אב ואם, נראה פירושו, דאם אביו בחו"ל אין מצות עליית הבן בא"י דוחה מצות כיבוד אביו, ודוקא לך אני פוטר משום דתרח אינו עושה מעשה עמך, אבל לאחר אין מצות עליית א"י דוחה מצות כיבוד, דהו"א דהואיל דעליית א"י מצוה רבה היא כמ"ש כל הדר בחו"ל כמו שאין לו אלוה ועוד שאחז"ל בריש יבמות יכול אמר לו אביו הטמא או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו כולכם חייבים בכבודי, וה"נ כיון שכולם מצוים על עליית א"י, לכך אמר ואין אני פוטר לאחר וכו`, מ"מ אם היה דירתם בא"י ואביו הלך לדור בחו"ל אין הבן מחויב לעבור בקום ועשה לילך מא"י לחו"ל, וקצת ראיה שהרי נענשו מחלון וכליון בני אלימלך על שיצאו מא"י לחו"ל והלכו עמו מפני כבוד אביהם אע"כ שלא היה להם לילך עמו מא"י לחו"ל עכ"ל.

הרי לנו שפתי הגאון בעל פנים יפות ז"ל ברור מללו, דס"ל דאין לו לאדם להניח מצות כיבוד אביו הנמצא בחו"ל ולנסוע לארץ ישראל, ושונה כאן משאר מצות התורה, והתורה גלתה לפי מדרשם ז"ל במה שכתבה אצל אברהם אבינו בזה שכתוב בלשון לך לך לומר דרק לך אני מתיר לבטל מצות כיבוד אב, מפני שאינו עושה מעשה עמך, אבל לאחרים אין אני מתיר ואין מצות עליית א"י דוחה מצות כיבוד, ומפורש יוצא דס"ל להגאון בעל הפלאה ז"ל דלא כהמבי"ט ז"ל, ומהרחבת דבריו בזה בפרטי ההלכה הזאת משמע שלא כתבה לשם דרש בעלמא בביאור דברי המדרש בלבד, אלא כתב את דבריו כפי שנראה לו להלכה בזה. והאריך שם הרבה והסיק שמכל מה שנתבאר נראה לי דאין להתיר לתנועות נוער בחו"ל לחנך ולהכשיר נוער לעלייה לארץ אף בניגוד לרצון הוריהם, ויש הרבה לשקול לחוש בזה משום פגיעה במצות כיבוד אב ואם החמורה. בכבוד רב ובידידות מרובה אליעזר יהודא וולדינברג.

אמנם בשו"ת יחווב דעת כתב שמותר לעלות בניגוד לדעת ההורים וז"ל שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן מט שאלה: מי שהוריו גרים בחוץ לארץ, ומצווים עליו לרדת מארץ, האם עליו לציית להוריו ולרדת מן הארץ כדי לקיים מצות כיבוד אב ואם תשובה: אמנם כיבוד אב ואם מצוה גדולה היא, עד ששקל הכתוב מצוה זו למצות כיבודו של הקדוש ברוך הוא, וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא מציעא (דף ל"ב ע"א), וכן בירושלמי פאה (פרק א` הלכה א`).

אולם מצות ישיבת ארץ ישראל דוחה מצות כיבוד אב ואם, כי נודע מה שאמרו חז"ל בספרי פרשת ראה: מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ורבי יהושע, שהיו יוצאין לחוץ לארץ, והגיעו לפלטיא, ונזכרו מארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו המקרא הזה: וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים והמשפטים, לומר לך ששקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצות. ע"כ. ולדעת הרמב"ן בספר המצות, וכן בפירושו על התורה (במדבר פרק ל"ג פסוק נ"ג), מצות ישיבה בארץ ישראל היא מצות עשה מן התורה, ונוהגת גם בזמן הזה.

וכן הסכים הרשב"ץ בספר זוהר הרקיע (סימן רכ"ו). וכן כתב בשו"ת הרשב"ש (סימן א` והלאה). ואף לדעת הרמב"ם שסובר שהיא מצוה מדברי סופרים, וכמו שכתב בכנסת הגדולה יורה דעה (סימן רל"ט אות ל"ג) בדעת הרמב"ם, מכל מקום היא מצוה גדולה שדוחה שבות של דבריהם, וכמבואר בגיטין (ח` ע"ב), שמותר לומר לגוי לקנות לו דירה בארץ ישראל, ולצוותו בשבת לכתוב ולהעביר הדירה על שמו בערכאות של גוים, ואף על פי שאמירה לגוי שבות, במקום מצות יישוב ארץ ישראל לא גזרו חכמים.

ואילו שאר מצות אינם דוחים שבות של דבריהם אלא אם כן הוא שבות דשבות במקום מצוה, והסביר הריב"ש בתשובה (סימן שפ"ז), שאף על פי שמצות מילה היא מצוה גדולה שנכרתו עליה י"ג בריתות, לא התירו לעבוד על איסור שבות של דבריהם כדי לקיימה, ובכל זאת התירו לעבור על איסור שבות בשביל מצות יישוב ארץ ישראל, לפי שהיא מצוה המתקיימת לעולם ולתועלת היא לכל ישראל שלא תשאר ארץ קדושה בידי הגוים. וכן הוא בחידושי הרמב"ן (שבת ק"ל ע"ב).

והנה כבר אמרו חז"ל (ביבמות ו` ע"א). הרי שאמר לו אביו לחלל שבת או שלא להשיב אבידה לבעליה, יכול ישמע לו, תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה`, כולכם חייבים בכבודי, ואף כאן אם יאמר לו אביו לבטל מצות ישיבה בארץ ישראל, לא ישמע לו, שהוא ואביו חייבים במצות יישוב ארץ ישראל. וכן פסק רבינו מהר"ם מרוטנבורג בתשובה (דפוס ברלין, שער ב` סימן כ"ח וסימן ע"ט), שאין לבן לשמוע לאביו שמצוהו שלא לעלות לארץ ישראל, שמצות ישיבת ארץ ישראל שהיא כבוד המקום קודמת לכיבוד אב ואם. וכן פסק גם כן רבינו משה מטראני בשו"ת המבי"ט חלק א` (סימן קל"ט).

וכן הסכים הגאון רבי יהודה נג`אר בספר שמחת יהודה (במסכת שמחות פרק ד` הלכה כ"ו), וכתב להביא ראיה לדברי המבי"ט הנ"ל, ממה שפסק הרמב"ם (בפרק ו` מהלכות ממרים הלכה י"ב), שאפילו אם אמר לו אביו לעבור על מצוה של דברי סופרים לא ישמע לו, שנאמר איש אמו ואביו תיראו אני ה`, כולכם חייבים בכבודי. וכן פסק מרן בשלחן ערוך יורה דעה (סימן ר"מ סעיף ט"ו). ע"כ. וכן פסק בשו"ת מעיל צדקה (סימן כ"ו) שמצות ישיבת ארץ ישראל דוחה למצות כיבוד אב ואם. וכן העלה הגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה (חלק יורה דעה סימן נ"ד).

וכן הגאון רבי יעקב בן נאיים בשו"ת זרע יעקב (בקונטרס ישועות יעקב דף י"ט סוף ע"ג), הביא להלכה דברי המבי"ט שמצות כיבוד אב ואם נדחית מפני מצות יישוב ארץ ישראל. ע"ש. ואמנם בשו"ת הרשב"ץ חלק ג` (סימן רפ"ח) כתב, שאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא למצות תלמוד תורה ולמצות כיבוד אב ואם. ומבואר שאף לדעתו שיש מצוה מן התורה בישיבת ארץ ישראל, מכל מקום מצות כיבוד אב ואם דוחה מצוה זו.

אולם הרי גם למצות תלמוד תורה לא הותר לצאת לחוץ לארץ אלא על מנת לחזור לארץ ישראל ולכן יש לומר שגם הרשב"ץ לא התיר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ למצות כיבוד אב ואם אלא כשיוצא על מנת לחזור וכן הגאון בעל ההפלאה בספרו פנים יפות (פרשת לך לך) כתב בפשיטות שאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אפילו בכדי לקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי אמרו בכתובות (ק"י ע"ב) כל היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה. ע"ש. ולדבריו צריך לומר שהמעשה של רבי אסי הנ"ל היינו דוקא ביוצא על מנת לחזור, וכפירוש המהרש"א +והנה הפנים יפות (פרשת לך לך) כתב בפירוש המדרש רבה שם:

לך לך, לך אני פוטר מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם, שר"ל שבדרך כלל אם אביו נמצא בחוץ לארץ אין מצות עליה לארץ ישראל של הבן דוחה למצות כיבוד אב ואם, ודוקא לאברהם נאמר כן משום שתרח עובד עבודה זרה היה, ואינו עושה מעשה עמך, אבל לאדם אחר, אף על פי שעליית ארץ ישראל מצוה גדולה היא, שהדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, ועוד שאמרו (ביבמות ו` ע"א) איש אמו ואביו תיראו, אני ה`, כולכם חייבים בכבודי, וגם כאן הרי אביו גם כן מצווה על העליה לארץ ישראל, אף על פי כן מצות כיבוד אב ואם עדיפא, שמצוה זו חמורה יותר ממצות עליה לארץ ישראל. ורק לאברהם הותר לעלות לארץ ישראל, ולא לאחר. ע"כ.

נמצא שהגאון ההפלאה מחלק בין כשרוצה לעלות מחוץ לארץ לארץ ישראל, שבזה כיבוד אב ואם עדיף, ואילו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ מצות יישוב ארץ ישראל עדיפא גם החכמת אדם כתב, שיש ראיה ברורה מהמדרש הנ"ל שמצות כיבוד אב ואם דוחה מצות יישוב ארץ ישראל, ולכן היה אברהם סבור שאסור לו לעלות לארץ ישראל ולהניח מצות כיבוד אב ואם, לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך אני פוטרך, כיון שאני מצוה עליך לעלות לארץ ישראל, אבל אחר אף על פי שרצונו לעלות לארץ ישראל אסור משום מצות כיבוד אב ואם. ע"כ.

ומאריך עוד שם הרבה וכתב על כל פנים נתבאר שלא התיר הרשב"ץ לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ בשביל מצות כיבוד אב ואם אלא אם כן דעתו לחזור, וכן בדין, שהרי גם לתלמוד תורה אסור לצאת לחוץ לארץ אלא אם כן דעתו לחזור, וכמו שכתב הרמב"ם (בפרק ה` מהלכות מלכים). וכן פסק המהריט"ץ בתשובה (סימן פ"ה). וכן העלה בשו"ת פרי הארץ חלק ג` (חלק יורה דעה סימן ז`). ע"ש.

והרי אמרו במגילה (ט"ז ע"ב) גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם, ואם בתלמוד תורה לא התירו לצאת לחוץ לארץ כדי להשתקע, כל שכן לגבי מצות כיבוד אב ואם. ולכן צריך לומר שגם הרשב"ץ מיירי בדעתו לחזור לארץ ישראל. וכן כתב בשו"ת איש מצליח (חלק יורה דעה סימן ל`) בדעת הרשב"ץ, והעלה, שאסור לצאת לחוץ לארץ על מנת להשאר שם בשביל מצות כיבוד אב ואם, וכמו שהעלה בשו"ת המבי"ט (סימן קל"ט), שאם אמר לו אביו שלא יעלה לארץ ישראל, שלא ישמע לו, שהוא ואביו חייבים במצות עליה לארץ ישראל. ע"ש. בסיכום:

מצות ישיבה בארץ ישראל אין ערוך אליה. שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה, ובמיוחד כשהכוונה להתיישב בארץ ישראל לשם מצוה, ולקיים בה כל המצות התלויות בארץ. ולכן אם צוהו אביו שלא לעלות לארץ אל ישמע לו. ומכל שכן שהזוכה להתיישב בארץ, וציוהו אביו לרדת מהארץ לחוץ לארץ, שבודאי אסור לשמוע לו, כי מצות ישיבת ארץ ישראל דוחה למצות כיבוד אב ואם, ובפרט שגם הוריו מצווים לעלות ולהתיישב בארץ. והשי"ת יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ.

ע"כ דברי הגאון הרב עובדיה יוסף, ונראה לי שמכיוון שההורה חולה ואינו יכול לעולת לארץ, וגם אין העיכוב לתמיד אלא לזמן, אין על הכן לבוא לארץ כל זמן שהאב צריך לו, ובפרט שהוא גר כעת בחוץ לארץ.

בברכה – בנימין שמואלי