תפילה וברכות
קריאת שמע מהתורה/ דרבנן
- ד' אייר התש"פ
שאלה
למדתי (בשיעור הרב זמיר) את מסכת ברכות דף כ"א:
https://www.hidabroot.org/video/60770
ושם הסבירו שיש 2 דעות לגבי קריאת שמע -
א) רב יהודה - סובר שקריאת שמע זה דרבנן.
ב) רבי אליעזר - קריאת שמע היא מהתורה.
הגמרא לא הכריעה בין השיטות, אני יודע שנפסק להלכה בפוסקים שזה דאורייתא אבל בכל זאת מפריע לי מאוד העניין הזה שיכול להיות שזה דרבנן.
ושאלה שנייה - לא הבנתי את הפסוקים: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך (לכאורה עד פה על דברי תורה) ובשכבך ובקומך, וקשרתם לאות על ידייך והיו לטוטפות בין ענייך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשערך (עד פה זה מדבר על הפרשיות האלה - מצוות תפילין עם הפרשיות שנכתב בהם "וקשרתם" וכן על מצוות מזוזות ולא על דברי תורה בכלליות"
זה נראה לי מאוד משונה שמדברים על כל התורה (מצוות לימוד תורה/ חשיבות לימוד התורה) ואז "הפרשה נקטעת" ומדברת על הפרשיות הספציפיות האלה.
אשמח לתשובה על השאלות האלה, תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
שאלות טובות מאוד
הנה דברי הקרן אורה שעונים על כל השאלות
קרן אורה מסכת ברכות דף ג עמוד א
ח. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבאמת הפלוגתא בין רב יהודה דאמר קריאת שמע דרבנן ובין ר' אלעזר דאמר קריאת שמע דאורייתא לאו פלוגתא רחוקה היא, והוא ע"פ הקדמה אחת מדעת הרמב"ם ז"ל, דכל דבר שאין עליו מקרא מפורש ע"פ פשוטו, אף דדרשו ז"ל זה הדבר מן המקרא, אך לא מפשוטו, זה מיקרי מדברי סופרים. והנה זה כ"ע מודים דכל ארבע פרשיות שמע והיה אם שמוע גם בד"ת נאמרו, כדאיתא בקדושין (דף ל א) ושננתם אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם כו', ועוד שם ת"ר ושננתם שיהיו דברי תורה כו', וכן מנאה הרמב"ם ז"ל במנין עשין (מצוה א') ללמוד תורה, שנאמר ושננתם, וכן איתא ביומא (יט ב) ודברת בם ולא בדברים (בטלים) [אחרים] מכאן אמר רבא כל השח (שיחה בטילה) [שיחת חולין] עובר בעשה, הרי שלמדו מפרשה זו לד"ת, אלא דהם ז"ל קבלו דגם חיוב קריאת הפרשה בעצמה גם כן נאמרה בה, ובזה פליגי רב יהודה ור' אלעזר, רב יהודה ס"ל דעיקר פשטות המקרא אד"ת קאי, וקריאת שמע הוי מילתא דאתיא מדרשא, ולא החמירו בספיקא, דגם זה ספק דבריהם הוא, ור' אלעזר ס"ל דדרשא זו קרוב לפשוטו הוא, ושפיר הוי מה"ת ובזה אתי שפיר כל הקושיות תוספות בסוטה (דף ל"ב ע"ב ד"ה ורבי) דוודאי גם לשמואל כל דיני קריאת שמע מפרשה זו נאמרה, אלא דהוי מילתא דאתיא מדרשא, ואתי שפיר נמי הא דילפינן מבשבתך לעוסק במצוה בכל דוכתא, דבאמת דרשא גמורה היא. ובזה יש ליישב גם דעת הרמב"ם ז"ל בדין תפלה (ה' תפלה פ"א ה"א), שדעתו דמה"ת היא מלעבדו בכל לבבכם, ואפילו הכי מקלינן בספיקא משום דהוי מילתא דאתיא מדרשא.
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il