קריאת שמע מהתורה/ דרבנן

שלום וברכה

שאלות טובות מאוד

הנה דברי הקרן אורה שעונים על כל השאלות

קרן אורה מסכת ברכות דף ג עמוד א 

ח. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דבאמת הפלוגתא בין רב יהודה דאמר קריאת שמע דרבנן ובין ר' אלעזר דאמר קריאת שמע דאורייתא לאו פלוגתא רחוקה היא, והוא ע"פ הקדמה אחת מדעת הרמב"ם ז"ל, דכל דבר שאין עליו מקרא מפורש ע"פ פשוטו, אף דדרשו ז"ל זה הדבר מן המקרא, אך לא מפשוטו, זה מיקרי מדברי סופרים. והנה זה כ"ע מודים דכל ארבע פרשיות שמע והיה אם שמוע גם בד"ת נאמרו, כדאיתא בקדושין (דף ל א) ושננתם אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם כו', ועוד שם ת"ר ושננתם שיהיו דברי תורה כו', וכן מנאה הרמב"ם ז"ל במנין עשין (מצוה א') ללמוד תורה, שנאמר ושננתם, וכן איתא ביומא (יט ב) ודברת בם ולא בדברים (בטלים) [אחרים] מכאן אמר רבא כל השח (שיחה בטילה) [שיחת חולין] עובר בעשה, הרי שלמדו מפרשה זו לד"ת, אלא דהם ז"ל קבלו דגם חיוב קריאת הפרשה בעצמה גם כן נאמרה בה, ובזה פליגי רב יהודה ור' אלעזר, רב יהודה ס"ל דעיקר פשטות המקרא אד"ת קאי, וקריאת שמע הוי מילתא דאתיא מדרשא, ולא החמירו בספיקא, דגם זה ספק דבריהם הוא, ור' אלעזר ס"ל דדרשא זו קרוב לפשוטו הוא, ושפיר הוי מה"ת ובזה אתי שפיר כל הקושיות תוספות בסוטה (דף ל"ב ע"ב ד"ה ורבי) דוודאי גם לשמואל כל דיני קריאת שמע מפרשה זו נאמרה, אלא דהוי מילתא דאתיא מדרשא, ואתי שפיר נמי הא דילפינן מבשבתך לעוסק במצוה בכל דוכתא, דבאמת דרשא גמורה היא. ובזה יש ליישב גם דעת הרמב"ם ז"ל בדין תפלה (ה' תפלה פ"א ה"א), שדעתו דמה"ת היא מלעבדו בכל לבבכם, ואפילו הכי מקלינן בספיקא משום דהוי מילתא דאתיא מדרשא.

בהצלחה,

בנימין שמואלי