חילוקי דעות

בס"ד
 
שלום וברכה,
 
נתחיל בדברי אמונה:

בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין ויודע שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).
וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).
 
כל דבר שמסרו לנו חז"ל הוא בגדר:
- הלכה למשה מסיני,
- או מבוסס על הלכה שנמסרה למשה בסיני (כלומר ישנן הלכות שנפסקו על פי כללי הפסיקה שנמסרו לנו "הלכה למשה מסיני", ועל כן הם דברי אלוקים חיים).
 
רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. הדבר דומה לעץ שיש לו גזע גדול ועצום, רק שמתפצלים ממנו ענפים שונים. כך גם התורה שבעל פה היתה מקובלת וידועה לכל חז"ל, והמחלוקות היו רק בהבנת הפרטים הקטנים שנוגעים למצוות. נא לראות כאן את ההסבר המלא:
https://www.hidabroot.org/he/article/82826

 אמרו חז"ל שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, כך שאיש מהם לא הולך לגיהנום.

לכן אמרו, עשה לך רב והסתלק מן הספק.

וההולך על פי גדולי הדור של עדתו, חייב לנהוג גם כקולות וגם כחומרות של עדתו.

כך היה גם בימי בית הלל ובית שמאי:

"ומי עבדינן כתרי חומרי? והא תניא: לעולם הלכה כבית הלל, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר "הכסיל בחשך הולך". אלא, אי כבית שמאי - כקוליהון וכחומריהון, אי כבית הלל - כקוליהון וכחומריהון. " (עירובין ו, ב)

המצווה לשמוע לפסיקת החכמים נמצאת בתורה:
"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה - לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא)
והנהגה זו נאמרה בכל דור ודור:
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹׁפט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ח-ט).
"אל השופט אשר יהיה בימים ההם - אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך" (משנה עדויות א, ה)
עוד נאמר בפירוש בתורה לשמוע להוראותם של זקני הדור: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז). 
עוד על סמכות חכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/article/2587

כעת, חשוב להבין שתורה שבעל פה מורכבת משלושה:

 
1. מצוות דאורייתא - "הלכה למשה מסיני" - שהם דינים ברורים וידועים על כל תרי"ג מצוות שמסר משה רבנו בעל פה לדור המדבר, לדוגמה כל אבות המלאכה שנאסרו בשבת, אופן השחיטה, צורת התפילין וצבען וכדו'. ראה במאמרי "המקור לתורה שבעל פה":
https://www.hidabroot.org/article/130320
 
2. מצוות דרבנן - "ועשיתם משמרת למשמרתי" - שהם דינים שפסקו הסנהדרין והנביאים שבכל דור לפי הרשות שנתנה להם התורה לפסוק גדרים לחיזוק התורה ושמירתה. בתנ"ך עצמו אנו מוצאים עדות לתקנות שתיקנו הזקנים, לדוגמה בספר עזרא תמצא תקנות שתיקן עזרא הסופר בימי שיבת ציון, ובימי מרדכי תוקנה קריאת המגילה - אלו תקנות שתיקנו החכמים, ולכן הם נקראו בשם "מצוות דרבנן". ראה על כך מאמר "סמכות החכמים מן התורה":
https://www.hidabroot.org/article/2587
 
3. "יג מידות שהתורה נדרשת בהם" - אלו דינים והנהגות מורכבות שלמדו החכמים והתנאים בדורות מאוחרים יותר על פי כללי המסורת שניתנו לנו בהר-סיני. דינים אלה עוסקים בפרטים, והוא עניין הדרשות. מאז חורבן בית המקדש השני וחתימת התלמוד לא מחדשים עוד דרשות. ראה במאמרי על "מחלוקות בהלכה":
https://www.hidabroot.org/question/18734
 
חשוב להבין שמחלוקות בנושאים אלה אין פירושים שיש רב שצודק ורב שטועה. אלא ישנו מושג של מצוות שהן לקולה ולחומרה, כך שהקב"ה נתן מראש אפשרות לחכמים להקל או להחמיר באותן מצוות.
יש מחלוקות רק בפרטי מצוות שבהם רצה ה' מראש שיחלקו בהם חכמים, ולכן נתן מקום לשני פירושים כדי שיוכלו להקל או להחמיר בהן. כמו להבדיל מחוקק שקובע בחוק שהעונש לגנב הוא בין 3-5 שנים, והשופטים בכל דור יכולים לחלוק ביניהם האם להעניש גנב לפי המקסימום או המינימום. 

כשיש ספק בגמרא או במשנה או בין רבנים, פירוש הדבר שה' רצה שיהיה את הספק הזה כדי שיהיו שתי דרכים לקיים את התורה במצוות אלה. כלומר יש אפשרות מהתורה ללמוד את המצווה לחומרה ואפשרות לקולא. ושתי האפשרויות הן רצון התורה, ומשתמעות מהתורה. ובכל דור יכלו חכמים להקל או להחמיר ע"פ התורה ודרגתו של הדור. עם ירידת הדורות נדרשו חכמים לתקן תקנות וגזירות כדי לשמור על התורה (כך נאמר ע"פ התורה "ועשיתם משמרתם למשמרתי"). רצון התורה שיגדרו גדירות כדי לשמור על מצוותיה בכל דור, כי ה' קורא כל הדורות מראש. ולכן לא שייך לומר "טעות" בענייני הלכה, ומסיבה זו לא תשמע רב פוסק מעדה אחת שאומר לרב פוסק מהעדה השנייה שהוא חוטא וכופר חלילה. אלא שניהם חברים שאומרים "אלה ואלה דברי אלוקים חיים".
 

סדרת הכתבות הבאה מבארת מהי בעצם תורה שבעל פה, וכיצד הוא מורכבת. מומלץ לקרוא לפי סדר:
1. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק א' - האם קורח קרא בתורה על כך שייבלע באדמה?
https://www.hidabroot.org/article/235818
2. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק ב’ - מהי תורה שבעל פה, ומדוע נמסרה דווקא בעל פה?
https://www.hidabroot.org/article/236046
3. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק א' - קיבלנו תורה בהר-סיני, אז מנין הגיעו מחלוקות בהלכה?
https://www.hidabroot.org/article/236215
4. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק ב’
https://www.hidabroot.org/article/236789
 
אשמח לעזור לך בכל שאלה.
 
בברכה,
דניאל בלס