עד עצם היום הזה

שלום וברכה,

תוכל למצוא התייחסות כזו בספרים "דעת מקרא".

לעצם השאלה הביטוי "עד היום הזה", אשתמש בדוגמה:
בספר דברים (פרק ג, יד) נאמר: "יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב, עד גבול הגשורי והמעכתי, ויקרא אותם על שמו, את הבשן, חוות יאיר, עד היום הזה".
ויש השואלים, הרי יאיר המוזכר בפסוק לקח את האיזור של "חבל ארגוב" במלחמה שהתרחשה בסך הכל לפני שנה אחת לפי התורה, אז איך הוא קורא למקום בשמו "חוות יאיר, עד היום הזה"?
השואלים טוענים שהביטוי "עד היום הזה" אמור לדבר על תקופה ארוכה שהיתה לפני הרבה שנים.

שאלה זו היא דוגמה קלאסית לטעות לשונית שנובעת מחוסר הבנת הנקרא של שפת המקרא. עולם המושגים של המקרא, כמו גם מטבעות הלשון וצורת הביטוי של המקרא, שונות מהשפה שאנו דברים בימינו. כך נוצרה קושיה, שלא היתה קיימת בעבר.

התשובה לשאלה זו היא כמובן פשוטה מאין כמוה.
הביטוי "עד היום הזה" ממש לא מתכוון לסמן יום מסויים בשנה כלשהי, יום מסויים בחודש, או יום מסויים בשבוע. לא.
הביטוי "עד היום הזה" כוונתו היא לדורות הבאים, כמו הביטוי "לנצח נצחים" או "לעולם ועד" (כאשר ברור שלא עברנו נצח!). כדי להבין את כוונתי, תאר לעצמך סופר שיכתוב "והעיר ירושלים נקראה כך מאז ועד עולם", וחוקרים מאוחרים יותר ישאלו בפליאה - "אבל איך יתכן הדבר, שהרי לא עבר אף פעם 'עד עולם', הנצח ימשיך ויתקיים והעולם עדיין קיים... אם כן, מדובר בפסוק מאוחר, שבעצם נכתב באחרית הימים!" - מצחיק עד כמה שזה ישמע, אבל זו בדיוק הטעות שעושים קוראים בימינו.

הביטוי "עד היום הזה" פירושו הוא "תמיד כמו היום הזה". ביטוי זה בלשון המקרא נועד לסמן אבן-דרך היסטורית לדורות הבאים, כאשר בכל דור ודור יאמרו אנשי הדור - "וכך הוא המצב עד היום הזה".
לא מדובר על יום מסויים, שנה מסויימת, או חודש מסויים. מדובר על תקופה שקובעת מצב היסטורי לדורות. אבן דרך בהיסטוריה של עם ישראל.

וכך אנו רואים גם בספר יהושע (פרק ד, ט): "ושתיים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן... ויהיו שם עד היום הזה" - גם פסוק זה נכתב לדורות הבאים, וקובע שהמצבה שבנה יהושע תקבע תמיד לזכרון לדורות הבאים.
וכך מסביר גם מפרש המקרא "מצודת דוד" על הפסוק בספר יהושע, וכותב:
"עד היום הזה - רצה לומר 'עד עולם', כי כל קורא הפסוק הזה בזמנו, אומר עד היום הזה, והוא כלל גדול בדברי הנביאים".

כך לדוגמה נאמר שוב בספר יהושע (פרק ח, כח): "וישרוף יהושע את העי, וישמה תל-עולם שממה עד היום הזה".
גם הביטוי "תל-עולם שממה" וגם הביטוי "עד היום הזה" נועדו ללמד על אירוע שאמור וצריך להיחרט בהיסטוריה של כל הדורות, מעין נבואת עולם על חורבן העי. שוב, לא מדובר ביום ספיציפי, אלא באירוע היסטורי שנאמר בלשון זו לדורות הבאים.
וכך מסביר המצודת דוד את הביטוי "תל עולם שממה עד היום הזה": "תל - מלאה תילין ודגורין, להיות כן עד עולם לבלי אפשר להפנות, והוא ענין גוזמא והפלגה".
מכאן אנו מבינים שהביטוי "עד היום הזה" נועד ללמד אותנו שכך צריך להיות המצב מעתה ועד עולם, מדובר באירוע היסטורי רב משמעות לדורות הבאים, והוא זיכרון היסטורי חשוב ומכריע.

זוהי דוגמה קלאסית לטעות שנוצרה במהלך הדורות בגלל המרחק בינינו ובין התורה. מה שהיום נראה לנו כמו "טעות לשונית", היה בעבר ביטוי נפוץ ומובן לכל קורא. ומסיבה זו כל המפרשים של התורה הוצרכו לפרש את התנ"ך רק אחרי אלפי שנים, לכן המפרשים הראשונים לא התייחסו בכלל לשאלות שהתעוררו רק בדורות של המפרשים אחרונים. מכאן נבין שבעבר הקדום היה כל אדם קורא בספר התורה או בספר יהושע ומבין מיד ביטויים מסוג זה, הידועים ומובנים לפי שפתו ולשונו. רק בדורות מאוחרים נוצרו השאלות, הנובעים כולם מחוסר הבנה של התורה.

עוד בנושא אמיתות התורה:

https://www.hidabroot.org/question/233997

בברכה,

דניאל בלס