מה טוב האדם מהבהמה.

שלום וברכה

מאור עינים ליקוטים 

הוא הדבר אשר דברנו כי על ידי אותיות נבראו כל העולמות וכל הברואים כדכתיב (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו וגו' ואין לך כל בריה שאין בו חיות האותיות ולכן בכל א' יש שיחת עופות וציפצופים ושיחת דקלים כו' וכן בכל הנבראים אך נקרא רק ציפצוף מפני שהם אותיות שירדו לתחתית המדריגות ואין בהם דבר שלם רק באנשי ב"י הוא הדבור בשלימות 

אגרא דכלה בראשית פרשת ויגש 

דהנה ד' מדריגות הם בעולם דומם צומח חי מדבר, הנה היותר שפל הוא הדומם שאין לו כח צמיחה ותנועה, יתר עליו הצומח שיש לו כח הצמיחה אבל אין לו תנועה ברוח חיים, יתר עליו החי שיש לו כח התנועה החיונית אבל אין לו דבור, יתר עליו במין האנושי שהוא מדבר ומודיע לאחר את אשר בלבבו, והנה קשה על זה הרי אמרו בפסוק ויקץ שלמה והנה חלום [מ"א ג טו], שמע עוף מצפצף והיה מבין מה הוא אומר [שהש"ר פ"א ט'], אם כן גם להם יש דיבור, וכן מצינו ברבי יוחנן בן זכאי שאמרו עליו שהיה יודע שיחת עופות ושיחת דקלים [סוכה כח א], וכן שמענו קרוב לזמנינו צדיקים שהיו יודעים שיחת עופות והוא דבר מפורסם (ופוק חזי פרקי השירה כל בעלי השיר יוצאין בשיר) ואם כן גם להם יש דיבור, ואיזה מעלה יש לאדם אשר רק הוא נקרא מדבר, ואי משום שהחיות ועופות הם רק מצפצפים ואינם מובן דבריהם רק ליחידי סגולה, והנה דבר זה הוא ג"כ במין האנושי לשון כל עם ועם, ומי שאינו מבין הלשון אינו יודע מה חבירו אומר לו.

אבל תתבונן הדבר דהנה העולם נברא בלשון הקודש, אם כן כל דבר ודבר הנמצא בעולם, שמו האמיתי הוא בלשון הקודש, ושאר הלשונות הם רק לסימן, למשל המאכל הנעשה מחיטים נקרא בלשון הקודש לחם והוא שמו האמיתי, ובשאר הלשונות כשנרצה לדבר מאותו הדבר נכנהו בשם אחר כגון ברוי"ט בל"א, ואינו שמו האמיתי רק סימן שתיבה כזו מורה על לחם אבל אינו שמו האמיתי, אם כן הרי שארי הלשונות הם דומה בדומה לצפצופי העופות אשר צפצופיהם הם סימן לאיזה דבר הנרצה, והמבין צפצופם ידע כוונתם אבל אינם מדברים בשמות האמתיים, אם כן אין מעלת המדבר על מין החי רק בלשון הקודש, הבן הדבר ותודה על האמת,  

עכ"ל

בברכה,

בנימין שמואלי