האם יש איסור צער בעלי חיים בדגים?

שלום רב,

א. אין איסור אבר מן החי בדגים (תוספתא תרומות פרק ט הלכה ו, ורמב"ם הלכות שחיטה פרק א הלכה ג), ודין זה מוסכם ללא חולק.

אבל אין זה מוסכם שאין איסור צער בעלי חיים בדגים, כי אמנם דעת הרמ"א יורה דעה (סימן יג סעיף א) שמותר לחתוך אבר מדגים ולאכלו. אבל אסור לאכלן חיים משום בל תשקצו. ומוכח דעתו שאין איסור צער בעלי חיים בדגים.

אולם יש אומרים שכל ההיתר לחתוך אבר מדג הוא רק לצורך רפואה (הגהות מרדכי חולין סימן תשמג), והיינו שהרפואה היא לחתוך את האבר בעוד החיות בו ולאכלו, ולכן אין בו משום צער בעלי חיים, כי כל דבר שנעשה לרפואה אין בו משום איסור צער בעלי חיים (רמ"א אבן העזר סימן ה סעיף יד), אולם שלא לצורך רפואה אסור משום צער בעלי חיים.

וכך נקטו פוסקים רבים שיש איסור צער בעלי חיים גם בדגים -

1. בשו"ת שאילת יעב"ץ חלק א' (סימן יז) פסק, שכמו שאסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו לאכול משום צער בעלי חיים, כך אסור לאכול לפני שיתן אוכל לדגים שנמצאים ברשותו. וכן העלה בשו"ת משנה הלכות חלק ו' (סימן רטז).

2. בשו"ת יביע אומר חלק ה' (חלק אורח חיים סימן כו) פסק, שאף על פי שאסור לטלטל בשבת אקווריום שיש בו דגים משום מוקצה, מכל מקום אם החמה זורחת עליהם ויש בזה משום צער בעלי חיים, מותר לטלטלם מן החמה לצל.

3. בשו"ת משנה הלכות חלק י"ב (סימן תלב) פסק, שאסור לדוג דגים רק לשחוק כדי להשתעשע ולהתענג בזמן החופש ולזורקם אחר כך בחזרה לים - משום איסור צער בעלי חיים.

ולפי זה נראה שאין היתר סתם לצלות דגים חיים, אלא אם כן יש לו איזשהו צורך בכך, שהרי כל מה שנעשה לצורך האדם אין בו משום איסור צער בעלי חיים (רמ"א אבן העזר שם).

ב. לגבי בן פקועה - נכון שהטורי זהב (יורה דעה סימן יג סק"ג) כתב, שאין איסור אבר מן החי בבן פקועה. אולם כבר כתב רבי אליהו קלצקין זצ"ל בשו"ת אמרי שפר (סימן לד אות טו) שמדובר רק על מצב של דיעבד, דהיינו שאם כבר חתך אבר מבן פקועה אין איסור לאכלו. אולם פשוט שלכתחילה אסור לחתוך בחיותו מטעם צער בעלי חיים.

בברכה,

הלל מאירס