ההבטחות שלא קיימו

שלום וברכה,

אין הם רק 'סגולה טובה', אלא שמירה אמתית על האדם. אלא שיש מקרים יוצאי דופן שבהם הדין גובר על השמירה.

צריך לזכור שאין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל. אנו מברכים בכל יום "ברוך אתה ה' הפוקח עיוורים", ומה לגבי עיוורים?

התשובה היא שרוב האנשים בעולם ודאי אינם עיוורים, כפי שרוב האנשים בעולם אינם חולים ולא רעבים ללחם. יש חשבונות שמים יוצאים מגדר הרגיל עם נשמות שירדו לעולם לתיקון מיוחד, אך אין זה הכלל.

למה הדבר דומה? לחייל ששואל את מפקדו בקרב: "מדוע אני צריך לחבוש קסדה? הרי יש חיילים שחבשו קסדה ונפגעו בראשם למרות זאת!" - שאלתו כמובן לא הגיונית. הקסדה מגנה על הראש ברוב המקרים, בדרך הטבע הרגילה, אך ודאי שיש מקרים של פגיעה ישירה ויוצאת מן הכלל, שבהם אף קסדה לא תעזור. אין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל!

באופן דומה, מצוות מזוזה מגנה על הבתים ברוב המוחלט של המקרים, כמו שמצוות כיבוד אב ואם מאריכה את החיים של רוב האנשים שמכבדים את הוריהם, אך ישנם מקרים היוצאים מגדר הרגיל - חשבונות שמים מיוחדים עם אותה נשמה - אשר אינם מבטלים את הגזירה. גם במקרה של צדיקים, בדרך ההשגחה הרגילה אין הם מגיעים לידי גזירות רעות וחרפת רעב, כי הם מוגנים יותר מרוב האנשים. 

עם זאת, יש מקרים יוצאי דופן שבהם הדין גבר, וחשוב להבין שגם זה לטובת הנשמה! 

לרוב מדובר בחשבונות שמים שנקבעו עוד מגלגולים קודמים. אנו מאמינים ובוטחים בה' אין דבר שקורה במקרה בעולם, אלא הכול נעשה בהשגחה פרטית.

אפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

כלומר, ייסורים מגיעים לאדם בחשבון מדוקדק משמים, לא לחינם ולא במקרה. קל וחומר ייסורים קשים ונוראים כמו שתיארת, שתיקונם דומה לניתוח קשה עבור הנשמה, ובאמת שאין לנו יכולת להבין זאת בעולם הזה.

אנו מרחמים על המסכנים כי יש בלבנו רחמים. רק צריך לזכור  מנין קיבלנו רחמים אלה - מבורא עולם. מכאן נזכה לבטוח בו שהוא עושה הכול לטובה, רק שחשבונותיו עמוקים ונסתרים מבינתנו.

הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה. האמיני ובטחי שהעולם הזה הוא זמני, והעולם הבא הוא לנצח נצחים - שם אין גוף ולא רצונות גשמיים. גם אנשים שעברו ייסורים קשים מתעוררים לעולם הבא כאילו מחלום, אל העולם האמתי, שהוא הנצח והטוב, ואז מבינים חשבונות שמים שהיו לטובתו, וגם זוכים באושר בל יתואר, שלא מתחרטים עליו לרגע.

הקב"ה רואה עד סוף כל הדורות, ואינו עושה טעויות, שאין חכם ממנו. הוא לא היה בורא את הנשמות אם לא היה יודע שלבסוף יודו לו על קיומן. 

אמרו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב"

כמובן,

אדם שזוכה לקיים תורה ומצוות - יש לו שמירה טובה יותר מאשר, אם לו היה שומר תורה ומצוות חלילה. להשלמת התשובה, נא לראות את התשובה הבאה: "יעקב שואל: חברי חזר בתשובה ולא מוצא פרנסה. מה ניתן להשיב לו?"

https://www.hidabroot.org/he/article/130581

בברכה,
דניאל בלס