האם מותר לומר לחבר כפרה עליך?

שלום רב,

אין איסור לומר לחברו כפרה עליך.

מקורות: בהשקפה ראשונה לכאורה היה נראה לאסור לומר כן, כי כבר אמרו במסכת ברכות (דף יט עמוד א) לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. וכן הוא ברמ"א יורה דעה (סימן שעו סעיף ב). ואמרו עוד במסכת מועד קטן (דף יח עמוד א) ברית כרותה לשפתיים. וכן יש איסור לאדם לקלל את עצמו וכמו שכתב הרמ"א חושן משפט (סימן כז סעיף א).

אולם מצינו במקומות רבים שמותר לאדם לקבל על עצמו עונש המגיע לחברו - וכמו שאמרה רבקה ליעקב (בראשית כז יג) "עלי קללתך בני", וכתב הספורנו שם, עלי להיכנס תחתיך אם תארע לך קללה.

וכן אמרו במשנה סנהדרין (פרק ב משנה א) שכאשר הכהן גדול מתנחם מאחרים כל העם אומרין לו אנו כפרתך. וכתב רבנו עובדיה מברטנורא שם, בנו תתכפר אתה. ואנחנו תחתיך לכל הראוי לבא עליך. ע"כ. וכן אמרו עוד במשנה נגעים (פרק ב משנה א) רבי ישמעאל אומר, בית ישראל אני כפרתן, וכתב הרמב"ם שם, שיושם פדיונן והוא מאמר יאמר אותו האומר לרוב אהבתו כאשר זכר שווי מראיתם הגדיל חסדו להן ואמר אני כפרתן. 

וכן ראה במסכת שבת (דף פט עמוד ב) שיצחק הסכים לקבל על עצמו חצי מהעונש המגיע לעם ישראל. וכן ראה במסכת סוכה (דף כ עמוד א) דאמר ריש לקיש הריני כפרת רבי חייא ובניו, ופירש רש"י, יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא ובניו יהיו ולשון כבוד הוא זה כשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו צריך לומר כן. ע"כ. וכן אמרו במסכת קידושין (דף לא עמוד ב) שכאשר אומר דבר שמועה מפי אביו בתוך שנים עשר חודש לפטירתו צריך לומר כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו, ופירש רש"י, עלי יבא כל רע הראוי לבא על נפשו. וכן הוא בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ סעיף ט). וכן הוא עוד שם (סימן רמב סעיף כח) לגבי רבו. וע"ע במסכת סנהדרין (דף מח עמוד ב) כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד, ופירש רש"י, מפני שקיבלן שלמה עליו. הרי שמבואר מכל המקומות הנ"ל שמותר לאדם לקבל על עצמו עונש המגיע לחברו.

אלא שעדיין צריך ביאור מדוע מותר לאדם לקבל על עצמו עונש של חברו, ולא חוששים בזה משום מקלל עצמו. ולכאורה צריך לומר שכל האיסור לקלל עצמו היינו כשיתכן שגורם על ידי זה שתבוא רעה שלא הייתה אמורה לבוא כלל, אולם כאשר הרעה הזאת הייתה חייבת לבוא על אדם מסוים בגלל חטאיו והוא לוקח את העונש על עצמו אין בזה איסור מקלל עצמו. וכ"כ לבאר בספר לרעך כמוך חלק א' (פרק ז הערה קיח). וע"ע בשו"ת בצל החכמה חלק ו' (סימן יח-כ) ובשו"ת שבט הלוי חלק י' (סימן קנח) ובספר חזון עובדיה אבלות חלק ג' (עמוד קצז).

מכל האמור נראה שאין איסור לומר לחברו כפרה עליך, ועיין בספר ילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת (עמוד תשמב) שכתב, יש מי שאומר שאין לה לאמא לומר על בנה "הריני כפרה עליך" שיש לחוש בזה משום פתיחת פה לשטן, ויש שהליצו על הנשים הנוהגות כן, שאין בזה כל חשש, ולכן השומע את אשתו אומרת כן אין צריך למונעה מכך. ועיין בהערה שם מה שהביא בזה.

בברכה,

הלל מאירס