מדוע הקב"ה המיט עלינו את העבדות

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

קודם כל, כל האבות והנביאים התפללו על בניהם, על עם ישראל, כדי שהטובה תגיע אליהם ברחמים ולא בקושי, לכן עם ישראל שהה במצרים רק 210 שנה במקום 400 שנה. בין היכן שהדבר כתוב ובין היכן שלא כתוב, אין ספק שהאבות תמיד התפללו לגאולה קלה ברחמים ולא במידת הדין.

ולעצם שאלתך,

הייסורים יש בהם שתי מעלות:

1. הם תיקון לחטאים, ולפיכך מגדילים את השכר. כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.

המשילו זאת חכמים במשל, שהרופא אומר לחולה גוסס שיאכל מה שירצה, אך לחולה שעתיד לחיות אומר לו לאכול תרופות מרות ולהתעמל וכו'. כך ה' תובע מישראל ייסורים לטובתם יותר מאומות העולם, בגלל שמייחד אותם לעתיד הטוב ביותר שיש. וזה מקרא מפורש: "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך" (דברים ח, ה)

2. העמידה בייסורים מובילה לשכר גבוה מכל. כך אמרו חז"ל, שגדולה מצווה אחת בצער יותר ממאה במצוות שלא בצער. אחת הסיבות לכך שהתנאים הגיעו לדרגות אדירות בתורה ובחסידות היה בגלל הקושי והנסיון הרב ללמוד תורה בדורם.

אמנם, מאחורי כל זה ניצבת תשובה עמוקה יותר.

"לחם חסד" (לחם של בושה) הוא מושג שמתאר קבלת שכר בעולם הבא בחינם, ולא מתוך מאמץ, בדומה לעני המבקש נדבה. הרעיון שמאחוריו הוא, שהנשמה מטבעה מתביישת לקבל מעמד ושכר על מה שלא השקיעה למענו, לעומת האושר הנצחי שהיא חווה כאשר עמדה בהצלחה בנסיונות.
במילים אחרות, הנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הניסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקרבת האלוקים. המטרה היא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים.
יהיה מי שישאל בטעות: "אז למה אלוקים לא ברא את הנשמה ללא בושה?", אך צריך להבין כי אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמתי הוא בעצם הקרבה לה', בכדי להשיג מטרה נכבדה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא באמצעות שקר ודמיון. ה' אמת, ולכן הנשמה צריכה להיות אמתית כדי להידמות לו ולהתקרב אליו באמת.
 
כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות את התשובה הבאה:
https://www.hidabroot.org/he/article/109596
ולאחר מכן את המאמר "למה ה' ברא סבל בעולם":
https://www.hidabroot.org/he/article/88622

אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.
כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.
ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.
 
מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. ראה -
אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?
https://www.hidabroot.org/he/article/3024
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
https://www.hidabroot.org/he/article/125233

בברכה,

דניאל בלס