בלבול / יצר הרע

בס"ד
 
שלום וברכה,
  

קודם כל חשוב להכיר את היסוד: "שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה" (אבות ד, ב).

אף מצווה לא מוחקת אף עבירה, ואף עבירה לא מוחקת אף מצווה.

על כל מצווה מקבלים שכר, ועל כל עבירה מקבלים עונש - אם לא בעולם הזה, אז בעולם הבא.

אין אדם שחוטא, ולא נענש.

אין אדם שעושה מצווה, ולא יקבל עליה שכר נפלא בשמים. המצוות קובעות את דרגתנו הרוחנית, את שכרנו הנצחי לעולם הבא.

החטאת הרבים היא כמובן עבירה חמורה.

כל זה לא קשור למה שנקבל בעולם הזה.

מה שנגזר לאדם לקבל בחייו, נגזר עליו עוד לפני שירד לעולם הזה.
אך בזכות מעשים טובים - מצבו של החוזר בתשובה טוב בהרבה ממה שנגזר עליו בתחילה, שכן אמרו חז"ל, שתשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.
 
כך אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".
מכאן יצאנו למדים, שעוד בטרם יורד כל אדם לעולם, נקבע עבורו בשמים מה יהיו הנסיונות והקשיים הפרטיים בחייו, אם יהיה עשיר או עני, אם יהיו לו קשיים בפרנסה, אילו מחלות או כאבים יפקדו אותו בחייו וכיוצא באלה. לכל אדם חשבון פרטי משלו, אשר נוגע לעיתים רבות במעשיו ונסיונותיו מגלגולים קודמים, שקובע את מאורעותיו בחיים. אך הבחירה אם להיות צדיק או רשע נתון לגמרי בידינו למרות המצבים החיצוניים. אנו יכולים לבחור בדרך האמונה והביטחון, ולבטוח שהכל נועד לטובה, ולקבל את הייסורים באהבה, או להתכחש חלילה לבוראנו ולהגדיל את עווננו. ועניין זה תלוי לגמרי בידינו.
 
אפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"
 
נא לעיין במאמרי:
יעקב שואל: "חברי חזר בתשובה ולא מוצא פרנסה. מה ניתן להשיב לו?"
https://www.hidabroot.org/he/article/130581

אין לשכוח שיש מטרה לירידתנו לעולם הזה. הרי בריאים או חולים, עשירים או עניים, לבסוף כולנו מזדקנים ונפטרים מן העולם, ולא לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט).

 
אנו מבקשים להיפטר מן הסבל - כי הוא מקשה עלינו לקיים את המצוות. אך צריך לקבל את הייסורים באהבה, ועם זאת לבקש מהקב"ה שיקל את הייסורים, ויאפשר לנו לעבוד אותו בנוחות. לרוב התפילה עצמה היא זו שמזככת את הנשמה - ובדרך זו מסירה את הצורך באותם ייסורים. 

כדי להשיג יותר שמחה בחיים, ולהתמודד עם ייסורים בהצלחה, אני ממליץ לצפות בקביעות בהרצאות שבערוץ/אתר הידברות. שעה אחת ביום אינה הרבה זמן, אך עושה הרבה מאוד לנשמה.

  
בברכה,
דניאל בלס