בורא לעולם

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

אשיב לך תחילה את התשובה האמתית, ולאחר מכן, אשיב תשובות לפי רמת המתפלסף.

האמת היא שהשאלה מראה על חוסר הבנה מהותי של מושג האלוקים, בדומה למי ששואל, האם משולש הוא בצבע ירוק, או האם צבע ירוק הוא מר או מתוק? ודורש תשובה של כן או לא.

אלוקים, מעצם הגדרתו, איננו משתנה לעולם, כי אינו תלוי בזמן. הוא סטטי. אצל אלוקים לא חלים שינויים ולא חילוקים, לא תנועות ולא הגבלות. הוא אינסופי - כלומר חסר גבולות, נמצא בכל מקום ובכל זמן ללא שינוי.

לפיכך, באלוקים עצמו לא חלים שינויים לעולם, אין במציאותו כלל מושגים של עבר הווה ועתיד. מטעם זה, אלוקים אינו משנה את דעותיו כאדם, ואינו מתחלק לעולם לשניים, ואינו מגביל את כוחותיו, אלא נמצא ויהיה תמיד מה שתמיד היה. טבעו - הוא קיום נצחי שלא ייתכנו בו שינויים ולא תנועה. לו היו חלים בו שינויים או תנועה, הוא לא היה נצחי, אלא תלוי בזרימת הזמן כמו יתר הנבראים.

עובדה זו, היא שמגדירה את האינסופי והנצחי - כלומר - מי שנמצא בכל מקום ואינו תלוי בזמן.

מי ששואל שאלות גבוליות על האינסוף, סותר את עצמו, ומראה שאינו מבין מהו הדבר שהוא שואל עליו (כלומר, מהו האינסוף ומהי ההגדרה של נצחי). בנצח אין תנועה, כי התנועה תלויה בזמן. לכן לא הגיוני לשאול על הנצחי, האם הוא יכול יום אחד לשנות את דעותיו או את כוחותיו, כי אין אצלו כלל חילוק או שינוי של עבר הווה ועתיד. עצם היותו "כל יכול" נובע מהעובדה שיש לו שליטה מלאה על המציאות, והוא ברא את כל הנבראים וכל הכוחות הקיימים בעולם. אך במציאותו לא ייתכנו שינויים ותנועות כמו בעולמנו, ולכן גם לא חילוקים והגבלות.

* * *

כעת מספר תשובות למתפלסף:

אמור לו: "רגע, אתה רוצה שא-לוהים ירים את האבן למעלה או למטה? תסביר את עצמך, אתה מתכוון ללמעלה שלך, או הלמעלה של א-לוהים? איפה בכלל נמצא הלמעלה של א-לוהים? אל תשכח שא-לוהים מחזיק את האבן על האדמה, אז אתה רוצה שהוא יעלה או יוריד אותה מהאדמה? אתה מתכוון נגד כח המשיכה? אבל א-לוהים יצר את כח המשיכה, אז למה אתה מתכוון במילה ירים? אתה רוצה שא-לוהים יעצור את כח המשיכה? אולי אתה בעצם מתכוון שא-לוהים ירים וידחוף את האבן בו זמנית! אז אין בכלל בעיה, האבן פשוט תישאר במקום!"
ההסבר: א-לוהים הרי יצר את כח המשיכה, והוא מי שקובע מה זה למעלה ומה זה למטה. השואל מדמיין את א-לוהים בצורת בן-אדם שעומד על האדמה, אך א-לוהים אינו יצור חומרי, הוא נמצא בכל מקום - גם בשמים וגם בארץ, כך שמבחינתו לא קיים בכלל מושג של למעלה או למטה, והוא קובע אם אבן תרחף או תימשך למסה אחרת. כך שלמעשה קיימת סתירה מדעית בשאלה עצמה, כאשר השואל רוצה שמגדיר כח המשיכה ידחוף אבן בניגוד להגדרתו שלו. דומה הדבר למישהו ששואל - "אם אלוף שחמט ישחק נגד עצמו, אז מי ינצח?".

ענה לו: "בודאי. א-לוהים גם לא יכול להיות הרבה דברים: הוא לא יכול להיות "מוגבל", הוא לא יכול לטעות, הוא לא יכול להתבלבל, הוא לא יכול להיות בלתי מושלם, הוא לא יכול להעלם פתאום... אני לא יודע מה איתך, אבל אותי זה דווקא משמח!"
ההסבר: לא כל יכולת היא באמת יכולת. יכולות רבות עשויות להיות דווקא חסרונות. לדוגמה, היכולת לגמגם בתחילת כל משפט היא חיסרון, היכולת להתפתות בקלות לדבר אסור היא חיסרון, היכולת להיות שיכור אחרי רבע כוס יין היא חיסרון, וניתן להמציא עוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה. באמצעות משחק מילים ניתן להציג כל חסרון בצורה של יכולת, ולהציג כל יכולת בצורה של חיסרון. אבל לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין מתי באמת מדובר ביכולת, ומתי באמת מדובר בחיסרון. עבור הבורא - היכולת לטעות היא כמובן חיסרון, וכך היא גם היכולת להיות "בלתי מושלם", או היכולת ליצור אבן שנוגדת את כוחו. הבורא הוא כמובן חסר חסרונות, ולכן הוא לא יכול להיות הרבה דברים שפירושם האמיתי הוא חיסרון ומוגבלות.
 
אמור לו: "תרשה לי בבקשה לשאול אותך שאלה מוזרה: האם אתה יכול להיות אוטיסט? לא, אתה לא יכול להיות אוטיסט, נכון? אז לפי ההגיון שלך, אני מבין שאתה בעצם מוגבל מבחינה שכלית!".
ואז הסבר לו: האמת היא שהשאלה עצמה לוקה בטעות לוגית, והיא עושה זאת באמצעות משחק מילים מתוחכם. אם ההגדרה של א-לוהים היא כל יכול, אז אינך יכול לשאול האם באפשרותו של א-לוהים להיות בעל חיסרון, כי אז אתה סותר את עצמך. קודם כל עליך להחליט מהי ההגדרה של כל יכול: אם ההגדרה מתארת יכולת, אז אינך יכול לדרוש מהיכולת להיות מוגבלת, כי הגדרתה של היכולת היא לעשות פעולה חיובית, ואילו ההיפך מן היכולת היא ההגבלה השלילית. מכאן אתה רואה שקיימת סתירה עצמית בשאלה. אתה בעצם מבקש מהגדרה כלשהי להיות היא והיפוכה בו זמנית. ברגע שתבין את משחק המילים הזה, גם תראה שקיימת סתירה לוגית בשאלה.
 
ענה לו: "בודאי שא-לוהים יכול ליצור אבן שכזאת, והוא כבר עשה הרבה אבנים שכאלה - לא שמעת על בריאת העולם והמבול?"
הסבר: כל עוד יחליט הבורא להגביל את כוחו - הוא לא יוכל להרים את האבן, אך ברגע שהבורא יחליט אחרת - הוא שוב יוכל להרים את האבן. ואין בזה סתירה כלל. דומה הדבר לאדם שיכול להרים משקולת של עשרים קילו, וגם משקולת של שני קילו. כאשר האדם מרים משקולת של שני קילו, הוא לא משתמש בכל היכולת שלו, אלא מגביל את היכולת שלו לשני קילו. אם הוא ירצה, הוא יוכל להרים גם עשרים קילו ויותר, אך כרגע האדם מגביל את כמות היכולת שלו להרמת שני קילו בלבד. באופן דומה, גם  הבורא יכול להגביל את היכולת שלו, והוא למעשה כבר עשה זאת מספר רב של פעמים במהלך ההיסטוריה. לדוגמה:
(א) הבורא יצר את העולם בשישה ימים, בעוד שהוא יכל ליצור את העולם ברגע אחד. כך למעשה הגביל הבורא את כוחו, כדי ליצור את הבריאה דווקא בשלבים, עבור האדם שילמד מכאן הלכות ומוסר. גם מדענים טוענים שכל החומר והאנרגיה ביקום כולו נבראו ברגע אחד ב"מפץ הגדול", מה שמוכיח שכוחו של הבורא הוא בלתי מוגבל, והבורא יכל ליצור את כל היקום כולו כהוויתו ברגע אחד. אף על פי כן הבורא הגביל את כוחו, עבור האדם.
(ב) לאחר המבול, הבורא הבטיח לכל בני-האדם שהוא לא יביא שוב מבול על העולם. מבחינת יכולת - הבורא כמובן יכול להביא שוב מבול, אך מכיוון שהבורא הבטיח שלא לעשות זאת, הוא למעשה הגביל את יכולתו להביא מבול על העולם.
(ג) במעמד הר-סיני א-לוהים גילה את מקצת כוחו, ודיבר בקול לעם ישראל, אלא שעם ישראל נרתע וחשש למות מחמת הקדושה הגלויה הזו לבני-אדם שהם בשר ודם. אז המשיך משה להעביר את דברי הא-לוהים לבני ישראל כשליח, לאחר שראה העם את כוחו הנורא של בורא עולם. התורה מוכיחה לנו שא-לוהים יכול להתגלות, אך בוחר שלא לעשות זאת. 
 

שאל אותו: "מה זה כל יכול?"
הוא יענה: "זאת אומרת שהוא יכול לעשות הכל".
אז תשאל אותו בחזרה: "אבל מה זה הכל? אני מניח ש'הכל' פירושו היקום, החוקים, וכל מה שקיים. אבל הרי את זה א-לוהים כבר יצר, כי הוא ברא את היקום כולו, את חוקי הטבע, הפיזיקה, הכימיה ואת כל מה שקיים בעצם. אז הוא כבר הוכיח לנו שהוא יכול לעשות הכל... ואם הוא כבר הוכיח שהוא כל יכול, אז בשביל מה לשאול שאלות דמיוניות?".

בברכה,
דניאל בלס