מתי יש לברך בורא נפשות לפני מעין שלוש?

ידוע שאם נתחייב ברכת מעין שלוש וברכת נפשות, וברכת נפשות היא על פירות וירקות אז המילים תנובת השדה בברכת מעין שלוש פוטרות את ברכת נפשות.

ארבע שאלות:
א. מה המקור שתנובת השדה פוטר את ברכת נפשות הרי ברכת מעין שלוש עם הנוסח של "ועל תנובת השדה" נתקנה עבור חמשת מיני דגן. [היינו שתי שאלות, א. מה המקור ב. למה פוטר].

ב. כשנתחייב נפשות עבור ירקות אבל גם אכל דברים שאינם נפטרים ב"ועל תנובת השדה" שבמעין שלוש כגון ביצים, גבינה, רביעית משקה, בשר, דגים וכדומה, האם גם אז יקדים את ברכת נפשות שהברכה עצמה תחול גם על הירקות או שיקדים את מעין שלוש כמו שצריך בדר"כ ואפילו שהירקות שאכל ייפטרו בתנובת השדה שבמעין שלוש אבל יהיה לו לברך ברכת נפשות על אחד הדברים שהזכרתי אבל אז הירקות נפטרו ב"ועל תנובת השדה" ולא בברכה הראויה להם לכתחילה - נפשות.

ושורש שאלה זו גם מעלה שאלה נוספת, שאלה ג. האם לפירוש תוספות בברכות ל"ז ש"חסרונן" הכוונה לחם ומים "על כל מה שבראת" זה תפוחים וכדומה צריך לכוון בעל כל מה שבראת במפורש [במחשבה] על מה שאכלתי כגון ביצים, גבינה, בשר, דגים, רביעית משקה?

שאלה ד. האם כשנתחייב מעין שלוש ונפשות, נפשות על קציצות בשר מעורבות עם ירק, ואין בבשר לבדו שיעור ברכה אחרונה נפשות אלא בתוספת הירקות [המעורבות עם הבשר והם מטוגנות וכדומה היינו ממש הירקות מעורבות עם הבשר], האם אז מעין שלוש תפטור את הירקות שבקציצות ואז לא ישאר בבשר שיעור ברכה אחרונה ולכן באופן זה יקדים לברך נפשות ואח"כ מעין שלוש או לא.

תודה על התשובות, תבורכו