נפילה רוחנית

שלום כבוד הרב רציתי לשאול שאלה שממש רודפת אותי בשבוע האחרון. אני בן 18 לומד בישיבה תיכונית. ביום שבת פרשת דברים התחלתי לקרוא מהספר ארחות צדיקים וקראתי על הגאווה והופתעתי לגלות שכל מה שהיה רשום של על אדם גאוותן התאים בדיוק להתנהגות שלי אך כל הזמן הזה הייתי בטוח שאני לא גאוותן לא היה לי מושג שאני בדיוק אותו הגאוותן שרשום בספר. אומר גם שאני לצערי נופל המון זמן (שנים) בשיחות זרע ואני מנסה להפסיק אבל לרוב לא מצליח וגם כשאני מצליח זה מחזיק רק חודשיים מקסימום. וכבוד הרב אני באמת שכל מה שקורה לי עם הניסיון הזה שמייאש אותי ועכשיו שאני קורא ומגלה שאני לא מה שחשבתי שאני מבלבל אותי מאוד.. אני אוהב את בורא עולם אני מדבר איתו כל יום אני אוהב לדבר איתו אבל כשקראתי שבורא עולם לא אוהב גאוותנים ועד עכשיו הייתי כך אני מרגיש כאילו זה היה סתם כי הוא מימלא לא אוהב אותי בגלל הגאווה אז למה שישמע לי דיברתי סתם ככה זה מרגיש לי ואני עדיין אוהב אותו.. אני פשוט מרגיש שעם הניסיון הזה והכל אני מאבד את הצפון כבוד הרב. אני כבר לא יודע מה לעשות איך להתמודד איך לבקש סליחה איך להשתפר אני אפילו לא יודע מה אני רוצה מעצמי כבר מרוב יאוש... נמאס לי מהשגרה הזאת של כל פעם לחטוא להתחרט לבקש סליחה לנסות להתמודד ושוב פעם ליפול אני מרגיש כפוי טובה. אני מיואש יקח לי שנים בשביל להשתפר ויסלח לי בוראי. אולי אני לא בנוי לזה לניסיונות האלה. פשוט מדכא אותי כל הזמן... כי אני מתפלל אליו ומדבר איתו וכל כך אוהב אותו ואני רואה את כל החברים שלי מצליחים בחיים ורק אני עדיין כלום ואני שמח בשבילם אבל מה איתי?... זה מדכא. אולי פשוט אכזבתי את בורא עולם יותר מידי או שהתכונת הגאווה שהייתה לי והחטאים שלי הרחיקו את בורא עולם ממני שהוא לא שומע לי יותר?... בבקשה כבוד הרב אני צריך תשובה ממש ממש טובה אין לי כוח להמשיך בשגרה הזאת. תודה רבה