מדוע יש איסור לקיים יחסים לפני החתונה?

שלום וברכה

קיום יחסים עם אשה ללא נישואין נאסרו בהחלט מאז מתן תורה וכפי שביאר הרמב"ם בספרו (הלכות אישות פרק א) וזה לשונו: "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו וזו היא הנקראת קדשה משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר (דברים כ"ג) לא תהיה קדשה מבנות ישראל לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה".

גם כשהגבר מעוניין להינשא עם האשה אין היתר קיום יחסים אלא אחרי עריכת חופה וקידושין וכלשון הרמב"ם (שם): "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר (דברים כ"ב) כי יקח איש אשה ובא אליה, וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם".

והטעם לאיסור זה הוא כפי שביאר החינוך (מצוה תקנב): "משרשי המצוה, שתצוונו התורה לעשות מעשה באשה, שיורה עניין זיווגם טרם ישכב עמה, ולא יבוא עליה כבוא על הזונה מבלי מעשה אחר קודם ביניהם. וגם נאמר שהוא כדי שתתן אל לבה לעולם שהיא קנויה לאותו האיש ולא תזנה תחתיו ולא תמרוד בו ותיתן לו יקר והוד לעולם..., ובכן יהיה שבתם וקימתם בשלום לעולם ויתקיים הישוב ברצון האל שחפץ בו.

ומהיות מיסוד המצוה מה שזכרתי, נהגו ישראל לקדש בטבעת להיות בידה תמיד למזכרת, ואף על פי שבשוה פרוטה לבד אפשר לקדש מן הדין". כיום שכל הפנויות שאינן נשואות אינן טובלות להיטהר מטומאת נידה רובץ איסור חמור בהרבה על קיום יחסים עם בחורה ללא נישואין, איסור "ביאת נדה", וכלשון הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק ד): "הנדה הרי היא כשאר כל העריות, המערה בה בין כדרכה בין שלא כדרכה חייב כרת, ואפילו היתה קטנה, ודבר זה מפי השמועה למדו שאין הפרש בין גדולה לקטנה לטומאת נדות וזבות".

יש גם נימוקים חברתיים לשמור על מרחק ממגע גופני לפני החתונה, מכיון שהחלטת הנישואין שעיקרה בשכל והבנה שהאשה מתאימה לו, וכשיש שוחד גופני של מגע, תאוות הבשרים מתערבת עם ההחלטה הגורלית, ואחר כך מתחרטים על כך. בהצלחה - מנשה ישראל