"הגולל נוטל שכר כנגד כולם", מה פירוש?

שלום רב,

הבית חדש אורח חיים (סימן קמז) הביא משלטי הגבורים בשם הריא"ז, שהגולל ספר תורה שנוטל שכר כנגד כולן, הוא הגולל ספר תורה קודם שיתחילו לקרות, ומעמיד ספר התורה על מקום הקריאה, ואם כן הוא הממציא הקריאות לקרות בהן. לכך שכרו גדול.

אולם יש מפרשים (גם זה בבית חדש משלטי הגבורים בשם ריא"ז) שמדובר על הגולל ספר תורה לאחר שקראו בו כדי לכורכו במטפחת. וכתב הבית חדש שפירוש זה הוא הנראה מדברי רבינו הטור ובעל העיטור. וכן נראה מדברי כל הפוסקים. 

ולפי פירוש זה טעם הדבר שנוטל שכר כולן - כתב הבית חדש - משום דצריך ליזהר בדיני גלילה להעמידה על התפר ולגלול מבחוץ ולהדקו מבפנים ולגלול מטפחת סביב ספר תורה ולא להפך, שאם אינו נזהר על כל זה עוון גדול יש בידו, ומאחר שנזהר בכל זה לכן נוטל שכר כנגד כולם.

והערוך השלחן (שם סעיף ח) כתב, שאפשר ששכרו גדול כל כך, משום שהוא אינו מניח שיהיה ספר התורה פתוח אחר הקריאה, וזהו כבוד לספר תורה.

ובזמן הזה: דעת המשנה ברורה (שם סק"ה) שהגולל - הוא מה שאנו קורין היום הגבהה שהוא עיקר הגולל. וזהו על פי הרמ"א (שם סעיף ד) שעכשיו שנוהגים שהאחד מגביה ואחד גולל, ולא אחד עושה כל הגלילה, המגביה הוא עיקר הגולל.

אולם דעת החזון איש זצ"ל (ארחות רבנו חלק ג' עמוד רטז שכן העיד הגר"ח קניבסקי שליט"א בשמו) שמה שכתוב הגולל נוטל שכר כולן, בזמננו גם המגביה וגם הגולל בכלל זה.

בברכה,

הלל מאירס