מדוע התורה ניתנה ברמזים ומה ההשקפה החרדית אשר בשבילה נוצרנו

שלום וברכה

אמת שהתורה נתינה ברמיזה ובקודים. אין כמעט אפילו מצוה מצוה אחת שניתן לקיימה על ידי קריאת התורה שבכתב ללא הסבר בתורה שבעל פה. בתורה שבכתב יש רק ראשי תיבות שהם כביכול למען נזכור את התורה שבעל פה אבל עיקר המצוות מבוססים רק על התורה שבעל פה.

למה הקב"ה החליט לעשות את עיקר התרוה בעל פה ולא בכתב? יש לזה כמה הסברים אחד מהם מבואר בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) קהלת פרק יב

ורז"ל אמרו (עירובין כא ע"ב) בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה, ופירושו שדברי תורה יש בהם טעמים נעלמים, ושמא תאמר שוגג אני, הנה דברי חכמים שביררו לך טעמו של דבר, והתורה אמרה (דברים לב, ז) שאל אביך ויגדך, לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך ימין ושמאל (שם יז, יא) ואם אתה עובר על דברי תורה במזיד ולא בשוגג, הרי ויותר מהמה בני הזהר: עשות ספרים הרבה אין קץ. ושמא תאמר למה לא נכתבו על ידי משה, תשובתך כי [הם] ספרים הרבה ולא נתן למשה רבינו ע"ה כי אם התורה כאשר היא ואתה תדרוש ותחקור ותמצא כל דבר ממנה:

זה הטעם הראשון שהקב"ה לא רצה שהתורה תהיה ארוכה מידי בכתב. זאת ועוד הקב"ה רצה שנתעסק ונתעמק בדברי תורה ונתייגע בתורה ולכן לא די בידעת המצוות ובקיומם בפועל. לימוד התורה היא מצווה בפני עצמה וביותר יגיעה בתורה ובירור הלכות התורה שזה תכלית בפני עצמה ולכן ניתנה התרוה בצורה לא ברורה כדי שנלמד ונתעמק. שמעתי פעם מת"ח אחד על הפסוק בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, רשי מתחיל מיד באין המקרא הזה אומר אלא דרשינו ואמר על כך הת"ח שהתורה רצתה להראות לנו כבר במילים הראשונות של התורה שהתורה לא ניתנה בשביל לקרוא בצורה קלילה אלא  בשיל "רשני" לעמול ולהתעסק בדברי תורה.

תכלית החיים של כל אחד ואחד היא להגיע לדביקות מושלמת בבורא על ידי לימוד התורה וקיום המצוות. הדרגה הכי גבוהה של חיבור לבורא עולם היא בזמן לימוד התורה וכמבואר בספר התניא ועל כן מצוות לימוד התורה היא המצווה הגדולה ביותר שכל שיש לאדם אפשרות ללמוד שאחרים יקיימו את המצווה במצוות שאינם מוטלות על גופו של האדם יש להשאיר את זה לאדם אחר ולהמשיך לעסוק בתורה כי חפציך לא ישוו בה, אין לך מצוה שיש בה התקרבות לבורא יותר מלימוד התורה.

אולם אמת שלא כל אחד זוכה לכך להיות דבוק בלימוד התורה אבל עדיין אין זה סותר את החיבור של האדם לבוראו, האדם יכול להידבק לבורוא כאשר היא לומד כמה שעות אף שאינו יכול למוד כל היום כולו מכל סיבה שהיא וכאשר האדם לומד כפי יכלתו יש לו גם כן דביקות בתורה ובנותן התורה. אף שאר המצוות מביאים את האדם לדביקות בה' אבל לא באותה רמה של לימוד התורה.

תכלית הבריאה היא להגיע לתענו הגדול שאין למעלה הימנו תענוג של קירבת אלוקים לאחר מלאת ימינו שהוא העידון הכי גדול שיש לנפש וזה כל תכלית הבריאה להיטיב לברואים שיהיו זכאים לקבל תענוג גדול זה. מציע ללמדו שוב את הקדמת המסילת ישרים ופרק א' להבין את תכלית הבריאה.

יש מקום להאריך הרבה עוד בדבר זה אבל קיצרתי כעת ואם תרצה נא לכתוב שוב ואשמח לסייע לך עוד בליבון הדברים האלו ועוד ככל שתרצה.

בברכה שנזכה כולנו להתקרב אל הבורא יתברך שמו,

בנימין שמואלי