הרבה דינים של אכזריות בלמידת פרשנויות התורה

שלום וברכה,
 
תודה על תגובתך. עלה והצלח.
 
היהדות, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
 
לגבי הריגה בבית דין, עוד לפני 2000 שנה דיווחו חז"ל כי בית-דין שהיתה הורגת אפילו רק פעם אחת ב-70 שנה היתה נקראת "בית דין קטלנית", כי הריגת חוטאים לא היתה מצויה ביהדות, ובתי דינים לא היו מוציאים אנשים להורג. רבי עקיבא אמר שאילו היו דנים דיני נפשות בימיו, לא היו מוציאים אדם להורג לעולם.
 
זאת מלבד העובדה שהריגת אדם לפי ההלכה דרשה לא פחות מ-23 דיינים, ועדות לא רגילה בכלל, שאפשרה לכל חוטא הזדמנות לשוב בתשובה. כלומר: ארבע מיתות בית דין נועדו רק לאדם מורד נדיר ומרושע עד מאוד שביקש לפרוץ גדר בישראל. זאת מכיוון שלפי כללי ההלכה כמעט ואי אפשר להרוג אדם מבחינה מציאותית, אלא אם הוא רוצה בכך עד מאוד, שכן התורה דורשת שני עדים שיראו את המעשה (כלומר בפומבי) וגם שתהיה התראה, פירושה מדהים: צריך לומר לחוטא את חומרת העבירה שבה הוא חוטא ואפילו אם שותק - אינו נהרג.
 
כדי להיהרג חייב לומר לעדים בלשון מרדנית זו: "אני יודע ועל מנת כן אני עושה!" - כלומר הנהרג בבית דין הוא אך ורק מסית ומורד אשר עובר עבירה חמורה לעיני כל על מנת לפרוץ גדר בישראל, אשר רוצה למות למענה. אלא שגם אז ההריגה לא היתה דבר פשוט לביצוע, כי היתה צריכה לעבור 23 דיינים, שהיו צריכים ללמד עליו זכות, ואף אז נדיר שהיה נהרג.
 
נא לראות במאמרי "האם ניתן להשוות לדאעש?":
https://www.hidabroot.org/article/103516
 
עבודה זרה בעת העתיקה כללה מנהגים של רצח תינוקות וילדים, אונס וגילוי עריות, ואינספור מעשים מתועבים שאין כאן המקום לתאר. התורה דורשת מכל הגויים לקיים שבע מצוות בני נח בסיסיות - לא לרצוח, לא לגנוב, לא לנאוף. פחות מזה, לא ניתן לקיים חברה. ראה בבקשה:
https://www.hidabroot.org/article/1125955
 
כמו כן היהדות איננה דורשת מאתנו לצאת למסעות ולכבוש עמים, אלא רק לשבת בשקט ובשלום בארץ ישראל, ולא לתת לעובדי עבודה זרה לגור בארצנו.
 
החזון איש כותב שבימינו קיים הסתר פנים גדול, שלא היה מצוי בדורות של יציאת מצרים, ולכן אי אפשר לשפוט את החוטאים אף בחילול שבת - שהרי פועלים בטפשות, ולא מתוך הכרה בערך התורה והמצוות המקיימות את העולם.
חז"ל אמרו שאחת הסיבות שבטלה הסנהדרין ובטלו דיני נפשות הוא  בגלל ריבוי החוטאים, שהרי מטרת התורה הוא לעשות גדר אך לא להרוג ולאבד ח"ו כמו דאעש.
פירוש הדבר שהענישה על מצוות כמו השבת תיתכן רק במציאות שבה כל עם ישראל שומרים את השבת ומכירים בגודל חשיבותה, ואז כל הפורץ גדר דומה לבוגד במולדת - כמי שמשתף פעולה עם אוייבנו (או בהמחשה מודרנית יותר: מרגל או שורף את דגל המדינה בחוצות העיר). גם אז אין ההריגה פשוטה וקלה, אלא דורשת התרעה ומרידה.
 
בברכה,
דניאל בלס