האם צריך להתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו?

שלום רב,

יפה שאלת. אכן הפשט בדברי הירושלמי סוף קידושין עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל, הוא כמו שכתב הפני משה שם, שנפשו מסתגפת בהתאוות על הדבר ונמצא חוטא על הנפש.

אולם מה שכתבו התוספות (כתובות דף קד עמוד א) בשם המדרש עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו, היינו שלא לתור אחר מעדנים שלא ראה כלל, שזה כבר בגדר תענוג ולא מניעת סיגוף, וכבר נאמר במסכת אבות (פרק ו' משנה ו) שהתורה נקנית במיעוט תענוג.

וגם לפי הפירוש השני בפני משה שם, שעתיד ליתן דין וחשבון משום שאינו נותן לבו לחזור אחריהן לברך ולהודות השם ב"ה שברא מינים אלו להחיות בני אדם וכמו שאינו נחשב בעיניו טובת יתעלה ב"ה. החילוק ברור בין מי שמחזר אחרי מיני אכילה כדי לברך ולהודות השם ב"ה לבין מי שמחזר אחרי מעדנים למלאות תאוות נפשו, שעל זה אמרו שיש להתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו.

בברכה,

הלל מאירס