בשמים בהבדלה של יום כיפור שחל בשבת

שלום רב,

לפי מנהג הספרדים אין מברכים על בשמים אפילו במוצאי יום הכפורים שחל בשבת, לפי שבמוצאי שבת הבשמים באים להשיב הנפש היתרה הדואבת להליכת השבת, ובשבת יום הכפורים אין נפש יתרה מפני התענית (ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן תרכד סעיף ג, ומשנה ברורה סק"ה. וכן ע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ט' חלק אורח חיים סימן צה אות ט, וחלק י' עמוד קעג ד"ה ולענין). ומכל מקום טוב שאחר הטעימה מהכוס כדת, יביאו לפניו בשמים ויברך עליהם (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד שפד, וקצור שלחן ערוך ילקוט יוסף שם סעיף ד).

ולפי מנהג האשכנזים מברכים על הבשמים במוצאי יום הכפורים שחל בשבת (משנה ברורה שם. אלא שהביא בשם הפמ"ג שאין להורות לצבור כן ולמחות בידם במקום שנהגו בבהכ"נ שלא לברך על הבשמים, רק לעצמו בביתו יכול לברך. וכן ע"ע שלחן ערוך הרב שם סעיף ג, ערוך השלחן סעיף א, ודרכי חיים ושלום אות תשסב, שיש לברך על בשמים במוצאי יוה"כ שחל בשבת. וראה הטעם בבגדי ישע שם, שאדרבה שיותר יש לאדם נשמה יתרה ביוה"כ שחל בשבת, כי הנשמה יתרה לא בשביל אכילה ושתייה באה אלא על שמקדש אדם עצמו ביום השבת קודש, ומכוח קדושת שבת באה הנשמה יתרה, ובוודאי ביום הקדוש כזה שיש שתי קדושות שמקדש אדם ביותר, בוודאי באה יותר נשמה יתרה. והובא בקיצור בשער הציון סק"ו).

בברכה,

הלל מאירס