אין חומר אין זמן.

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

המדע מודד את הזמן בתור התנועה של החומר.

אם חומר היה נח בחלל ללא תנועה, ללא שינוי, אז לא היתה כל משמעות להגדרת הזמן שלו. כיצד ניתן להבחין בין העבר של חפץ לבין ההווה שלו, או בין ההווה של חפץ לבין העתיד שלו, אם אין כל תנועה או שינוי בחפץ שאפשר להצביע עליהם? שעון שמחוגיו אינם נעים לעולם, הוא שעון ש'תקוע' בחלל ללא זמן, ללא עבר וללא עתיד.

אם לא היה קיים 'זמן' במציאות, אז לא היו חלים כל שינויים, לא לידה, לא תנועה ולא הזדקנות. היקום היה נותר סטטי, ללא תזוזה או שינוי של חומרים.

על כן, התנועה של חומרים ביקום מעידה על קיומו של הזמן. היא גם מאפשרת למדוד ולחזות את הזמן באמצעות תצפית וניסוי. לדוגמה, מהירות האור, שהיא התנועה המהירה ביותר ביקום, הינה 300,000 קילומטרים לשנייה. בשנה אחת, יכול האור לעבור מרחק של 10 בחזקת 13 קילומטר בחלל.

 בשפה מדעית, הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" מלמד אותנו שכאשר נבראו השמים (המרחב) והארץ (החומר), אז הופיע המושג שנקרא בשם בראשית (הזמן).

ידע מדעי זה נמצא צפון בתורה הקדושה מזה אלפי שנים, וכך ביארו המפרשים את מושג הזמן.

הרמב"ן, שחי לפני כ-800 שנה, כתב בביאורו: "משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן. כי אף על פי שזמנינו ברגעים ושעות, שהם באור ובחשך, משיהיה יש - ייתפש בו זמן" (בראשית פרק א, פסוק ד).

הרמב"ם כתב בפירוש: "גם הזמן עצמו הוא מכלל הנבראים, שהרי הזמן תלוי בתנועה, והתנועה היא מקרה בחפץ הנע. ואותו חפץ נע עצמו, אשר הזמן תלוי בתנועתו, אף הוא נברא" (מורה נבוכים, חלק שני, פרק יג).

בברכה,
דניאל בלס