הכריעות בשמו"ע, ומהי ברכת מגן אברהם?

שלום וברכה

כתב בספר חיי אדם - חלק ראשון - כלל כג א) התפלה היא דומה לשואל בקשה ממלך בשר ודם, שמתחלה צריך לכרוע ולהשתחוות ולסדר שבחו ואח"כ שואל צרכיו. ואח"כ כשרוצה לפטור, כורע ומשתחוה עוד ונוטל רשות לפטור ממנו. וכן ג` ברכות ראשונות הוא סידור שבחו של מקום. ולכן צריך לכרוע ולהשחוות בתחלת ברכה ובסוף ברכה, דהיינו כשמתפלל ברכה ראשונה שהיא אבות, ובסוף אותה ברכה במגן אברהם.

ומאתה חונן עד שומע תפלה הוא מבקש צרכיו. ובג` אחרונות רוצה ליטול רשות לפטור, ולכן צריך לכרוע ולהשתחוות גם כן בתחלת ברכת "מודים", ובסוף ברכה שהיא ברוך אתה ה` הטוב שמך: ועוד הוסיף בזה לבאר בספר בית אלקים - שער התפילה - פרק שמיני.

צריכין אנו לתת טעם לכריעות והשתחויות של התפלה ולמקומם ומנינם, ואומר כי ענינם הוא הוראת הכנעת המתפלל וחשבו שאינו ראוי להתפלל אליו ולספר גדולותיו ית` כי במה נחשב הוא, ולכן (ברכות ל"ד) שוחין באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף, ובהשלמת התפלה, להיות כי אלו השתים ברכות מיוחדות מהשאר בסיפור גדולותיו דרך כלל והתיחד אלהותו עלינו, משא"כ בשאר הברכות כי כל האמצעיות כל א` מהן היא ברכה על ענין פרטי, ואפילו שמע קולנו אינה כוללת אלא האמצעיות לבד, ואתה גבור מספר קצת מגדולותיו בפרט כמו מחיה מתים אתה רב להושיע וכו` סומך נופלים ורופא חולים וכו`, ואתה קדוש אינו כולל אלא ענין קדושתו ית` ומה שמקדישים אותו בכל יום, ולא גדולותיו ונפלאותיו, וברכת רצה גם כן היא פרטית על ענין עבודת בית המקדש שתקובל ותשוב העבודה לדביר ביתו, ושים שלום על ענין השלום והברכה, אבל ברכת אבות היא כוללת כל השבחים שהם מעין כל שבחיו ית` האל הגדול הגבור והנורא, כי האמיץ העזוז ושאר שבחים הם נכללים באלו:

וכן ברכת הודאה היא מעין זו מיוסדת על יחוד אלהותו עלינו לעולם ועד, וכל חיותנו וחובותינו ממנו, ולכן אנו כורעים בהם תחלה וסוף להורות הכנעה ושפלות להיותנו בלתי ראויים שיתיחד שם אלהותו עלינו, וכן בסוף התפלה כורע להורות שפלותו מהיותו ראוי לשבח ולהלל לשמו הגדול והנורא, כדי שלא יעלה בדעתו כי הוא ית` צריך לו לשבחו והלוליו, שהרי יש לו מלאכי מעלה שהם משיגים ומושפעים מאתו ומקדישים ומעריצים אותו, אלא לטובת האדם ומעלתו הוא שנצטוה להתפלל אליו ית`:

בברכה - בנימין שמואלי