זכויות והשתדלות

שלום
יש לי כמה שאלות
1. אם אני מקדישה מעשה מסוים שאני עושה לזכות אדם כלשהו שיזכה לזיווג הגון, האם הזכויות מהמעשה הזה נשארות גם לי או שהן עוברות לאותו אדם וזהו?

2. האם העניין של "הנעלבים ואינם עולבים"- שכשמישהו משפיל אותי ואני שותקת ויכולה לבקש בקשה באותו רגע שתתקבל זה גם בבית, כשאמא שלי היא זו שפוגעת? או שזה דווקא אדם חיצוני, והורים זה לא קשור כי ממילא אני מחויבת לשתוק בגלל כיבוד הורים?

3. בעניין השתדלות- הבנתי שכדי להשיג כל דבר פה בעולם אנחנו מחויבים בהשתדלות- שזה חלק מהעונש של אדם ההראשון, אבל אני גם יודעת שיש גבול להשתדלות, שאם ממשיכים אחריו לנסות ולפעול כדי להוציא את הדבר לפועל זה כבר גובל בחוסר אמונה- כאילו- צריך לעשות השתדלות עד גבול מסוים ומשם הקב"ה כבר דואג, אז איך אני יודעת איפה הגבול ומתי אני צריכה להפסיק לנסות? יש דברים שקל לראות, כמו למידה למבחן- שאני לומדת כמות זמן שבדרך הטבע אני אמורה להצליח אם למדתי את כמות הזמן הזו, אבל יש דברים שקשה לדעת וזה מאד מבלבל ומתסכל בשבילי, כי אני תמיד מנסה להבין איפה אני אמורה להרפות, ולא יודעת, ואז אני מרגישה שאו שעשעיתי יותר מדי וזה חוסר אמונה או שלא עשיתי מספיק ולכן נכשלתי.

4. אומרים שאם בן אדם מתפלל על משהו שלא טוב לו, והוא מבקש שוב ושוב הוא יכול לקבל את זה בסוף, אבל אומרי גם שלפעמים אם אדם לא מקבל משהו זה כי גם לאבא- לקב"ה מותר להגיד לא, או שזה פשוט ניסיון לבדוק כמה הוא רוצה את זה. אם אני מתפללת על משהו ולא נענית למרות שהתפללתי המון איך אני יודעת אם זה בגלל שזה לא טוב לי- ואז אני צריכה להפסיק לבקש את זה או שזה פשוט ניסיון או שאני צריכה עוד תפילות?

תודה רבה!