כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר

שלום וברכה,

בספר המהפך 4 נמצא פרק מורחב בנושא הדגים. 

קיבלנו בתורה שבעל פה את הכלל האומר, שכל דג שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר (משנה נידה ו, ט). כדי לומר כלל כזה, צריך להכיר את כל הדגים בכל האוקיינוסים בכדור הארץ, דבר שרק בורא עולם יכול לדעתו - כי הוא לבדו ברא את כל הדגים בעולם.

היו שונאי ישראל שניסו לחלוק על משנה זו, חקרו אחר 40 אלף סוגי דגים, עד שטענו שמצאו דג אחד עם קשקשת בלי סנפיר, אך כאשר בדקו אחריו, גילו שלמרות הכול גם לו יש סנפיר. שמו של ה'דג' הזה הוא מונופטרוס קוצ'יה.

למעשה, המונופטרוס הוא סוג של צלופח, ואין לו בכלל קשקשים, כך שהטענה אפילו לא מתחילה (מלבד העובדה שיש לו סנפיר אחד כל חייו, ולכן נקרא בשם "מונו" - אחד, "פטרוס" - סנפיר).

יש לשים לב כי הקשקשים עליהם דיברה התורה - חייבים להתקלף בקלות עם הציפורן. לכל הדגים הכשרים יש קשקשים הדומים ללוחיות בולטות על גבי העור שניתן לקלפם.

אצל נחשי הים והצלופחים - הקשקשים הם עצמם העור, ואי אפשר לקלף אותם מבלי לפצוע אותם קשות.

מסיבה זו עורם של נחשי ים הוא חלק לגמרי. מאותו טעם גם דג-חרב אינו כשר לאכילה, כי קשקשיו אינם נקלפים, כך גם המונופטרוס.

דג כשר - קשקשיו מגינים עליו כמו שיריון הקשקשים של אביר, כך שניתן לקלפם מעל גבי עורו. הם אינם חלק מעורו, אלא בולטים מעל עורו. וזו המשמעות של קשקשים, כפי שכתבו כל המפרשים. תוכל לקרוא על כך בהרחבה בפרק שייחדנו לכך בספר המהפך 4.

למעשה, שונאי ישראל עשו שירות ליהדות, מאחר שהשקיעו מאמצים, חקרו ובדקו אצל חוקרי דגים, ואף על פי כן לא מצאו אפילו דג אחד הסותר את הכלל של המשנה.

בברכה,

דניאל בלס