תרומת ספרי קודש או השאלתם-מה עדיף?

שלום רב,

לגבי ספרי קודש - כתוב במסכת כתובות (דף נ עמוד א) על הפסוק (תהלים קיב ג) "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד" רב הונא ורב חסדא פירשו פסוק זה, אחד אמר זה הלומד תורה ומלמדה ואחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. ופירש רש"י: הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד.

אולם גם אם הוא תורם את הספרים, צדקתו עומדת לעד, וכל מה שילמדו בספרים אלו בעתיד, יש לו חלק בזה, ונזקף לזכותו, וטוב לו בזה ובבא.

ולגבי ספר תורה - יש מחלוקת בין גדולי הפוסקים אם מקיימים מצוות כתיבת ספר תורה כשמקדיש את ספר התורה לבית הכנסת, כי יש אומרים שכיוון שהתורה אומרת (דברים לא יט) "ועתה כתבו לכם", אז צריך שספר התורה יהיה שייך לו תמיד, כי לכם משמעותו משלכם, ואחרי שמקדיש את ספר התורה הרי הוא של הקדש, ואינה שלו יותר, ושוב אינו יוצא בה ידי חובתו. וכך דעת התורת חיים (סנהדרין דף כא עמוד ב). וכן הביא בספר בני יונה (סימן ער) בשם המהר"ל מפראג. ויש חולקים (ראה פתחי תשובה יורה דעה סימן ער סק"ג).

לאור זאת כתב בשו"ת יביע אומר חלק ז' (חלק יורה דעה סימן כה) שמכיוון שלא יצא הדבר מכלל מחלוקת, בוודאי שהנכון הוא שיאמר בפירוש שאינו מקדיש את ספר התורה לציבור, אלא הוא רק מפקידו בתורת פקדון בבית הכנסת, כדי לזכות בו את הציבור של בית הכנסת בקריאת התורה. וכתב שם עוד: וכן אנו נוהגים לכתוב במפורש בתוך התיק של ספר התורה, שספר התורה הזה הוא של פלוני אלמוני שהופקד בבית הכנסת על מנת שיוכל הוא או בא כוחו להוציאו משם ולהניחו בכל מקום שירצה.

בברכה,

הלל מאירס