הלכות ומנהגים
איך מכפרים על ראיית דברים לא צנועים?
- י"ד חשון התשפ"א
שאלה
האם חשיבה על דברים לא צנועים זו עבירה. איך מכפרים על חטא ראיית דברים לא צנועים ואיך שוכחים אותם? תודה
תשובה
שבוע טוב,
1. מחשבות כאלה אסורות (שלחן ערוך אבן העזר סימן כג סעיף ג).
2. הכפרה היא על ידי חזרה בתשובה שלמה שכוללת ג' שלבים, א. חרטה על החטא. ב. וידוי בפה (כדלהלן). ג. וקבלה לעתיד לא לשוב עוד לחטא זה לעולם (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ב).
וידוי בפה, היינו שצריך לומר "אנא השם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה" (רמב"ם שם פרק א הלכה א).
בנוסף לכך יש לציין מה שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער א אות טו) ועוון העיניים יכופר בדמעות, כמו שנאמר (תהלים קיט קלו) "פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך", לא אמר על לא שמרתי תורתך, אבל אמר לא שמרו, כי הם סבבו החטא, על כן הורדתי פלגי מים.
וכן מה שכתב בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פרק ח) שתיקון העיניים הוא על ידי שיסתכל בעיניו אל יצירת הבורא, שמצווה לעשות כן, כמו שאמר דוד המלך (תהלים ח ד-ה) "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה מה אנוש כי תזכרנו". וכן להסתכל במצוות ציצית, כמו שכתוב (במדבר טו לט) "וראיתם אותו וזכרתם" וגו'. וכן אם ראה ספר תורה או חכם או זקן עובר לפניו שיקום מפניו ויהדרו כמצוותו, ולא יעלים עיניו כדי שלא יראהו ויקום, כי על זה נאמר במצווה זו (ויקרא יט לב) "מפני שיבה תקום וגו' ויראת מאלוקיך".
עוד כתב שם, ומתיקון העיניים להוריד דמעות על אדם כשר, כמו שאמרו ז"ל במסכת שבת (דף קה עמוד ב) על הפסוק (תהלים נו ט) "נודי ספרת אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך", אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו.
ועוד כתב שם, כי תיקון העיניים בהיות האדם מסתכל בהן לקרות בתורה, בפרט בתורה שבכתב, ובפרט מן הפרט כשעולה לקרות בספר תורה בבית הכנסת. יעו"ש עוד בדברי קדשו.
3. הדרך העיקרית להסיח דעת מזה - היא על ידי קביעות עיתים לתורה כל יום, וכמו שאמרו בגמרא (קידושין דף ל עמוד ב) כך הקב"ה אמר להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו וכו'. ע"ש.
וכיוצא בזה אמרו עוד באבות דרבי נתן (תחילת פרק כ) רבי חנניה סגן הכהנים אומר, כל הנותן דברי תורה על לבו, מבטלין ממנו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע, הרהורי אשת איש וכו'. ע"ש.
וכן כתב הרמב"ם (סוף הלכות איסורי ביאה) גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה וכו'. ע"ש.
בהצלחה רבה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il