אני מעריצה את נינט טייב, זה בסדר?

שלום וברכה

את צודקת מאוד שאינני יודע על מי מדובר, ב"ה שאיני צופה בסרטים וטלויזיה כך שאין לי מושג על האישיות שאת כותבת עליה כל כך בהערצה. עם זאת אני מאוד מבין לליבך, ואני יודע שרבים רבים מהציבור הכללי מפתחים הערצה עד כדי סגידה לדמות מסויימת מהטלויזיה, משורר או משוררת, שחקן או שחקנית, ואכן זוהי בעיה כללית ורחבה המפתחת תעסוקה שלימה ומדורים שלמים של רכילות, סביב אותם אנשים מפורסמים, עד שחיי הנערצים הופכים לעתים לחיי גיהנום, כשמכל עבר צצים לעיניהם צלמים וכו`, לצלם אותם בעוד רגע מביך.

[ברשותך אאריך קצת בעניין, מכיון שקבלתי עוד כמה שאלות בענינים אלה כך שהתשובה הזאת תהיה כללית לגבי כל השואלים].

דבר אחד שיהיה ברור לך, כי החיים הפשוטים מאושרים הרבה יותר מחיי אלו המפורסמים שתופסים סוף שבוע ברחבי העולם, ואת יכולה לקבל על כך חתימה מאותם מפורסמים עצמם שיודו על כך ברגעי אמת שלהם. הירוקים שיש להם בכיס בשפע אינו הופך את הדשא אצלם להיות ירוקה יותר, המפורסמים האלה חיים כמו בסרט, עד שלעתים מתערב להם החיים במשחקים שהם מציגים לבין החיים האמיתיים, אני יודע כל זה משיחות עם חברים שחזרו בתשובה, וגם מחברי שהיה דוגמן צמרת מפורסם בשם `אביחי כהן` וכיום חזר בתשובה, והוא סיפר לי שאף שלא היה חסר לו כלום בחיים הנוצצים ההם, הוא לא מחליף את החיים שיש לו כעת עם החיים שהיו לו בעד כל המליונים בעולם, לעולם לא היה מאושר כפי מה שהוא מאושר בחייו הצנועים עם אשתו הצנועה, וילדיו הנחמדים">בכלל, פיתוח רגשי הערצה כלפי איש מסויים בגלל כישוריו הוא לגמרי לא במקום, כמו שלא היית מפתחת רגשי הערצה כלפי הנגר שייצר את הרהיטים שלך, ולא היית מפתחת רגשי הערצה כלפי התופרת שעיצבה את הגיזרה של שימלתך, כך אין מקום לפיתוח רגשי הערצה כלפי שחקן שכישורו בכך שהוא יכול להעמיד פנים מלאי תאוות רצח כשהוא ניצב מול חבר אהוב, או להעמיד פנים מלאות אהבה מול איש שלגמרי לא טוב לו בקירבתו, אפשר להעריץ איש בגין מידות טובות שהוא רכש, או בגין כל דבר אחר שהוא מהתפקידים שלשמם נשלחנו לעולם הזה.

אבל אין מקום להעריץ איש בגין הצלחה מסויימת של קול נאה ויופי מדהים ככל שיהיה, אכן, יש בהלכה ברכה שמברכים על ראיית אנשים מדהימים ביופיים `ברוך שככה לו בעולמו`, אבל אין כאן הערצה כלפי היפה אלא כלפי מי שעשה את הדבר היפה, ולא דרך אגב, אותה הברכה מברכים גם על ראיית דג או כל דבר חי או צומח המדהים את לב האדם ביופיו, כך שאותה הערצה שמתפתחת כלפי דג מהמם ביופיו - אפשר לפתח גם כלפי גבר או אשה יפה, זאת אומרת - כלום.

מלבד העניין הפשוט שהחיים הם רק מעבר, גשר המחבר בין מה שהיה לפני מה שנולדנו לבין מה שיהיה לאחרי שכבר לא נהיה פה, הרי שבהתייחסות ספציפית ליופי, גם בחיים הקצרצרים האלה עניין היופי וכו` משחק לא הרבה זמן, הרי גם הבחורה הכי יפה תחזיק מעמד ביופיה מקסימום עשרים שנה, וכשהיופי והפירסום שאחריו טסו צלמי פאפרצי נעלם לו אט אט נשאר רק האדם האמיתי הפנימי, ואז מתחילים לתפוס את הראש במה ואיך בילו את כל החיים, פתאום כבר לא מעניין את אף אחד מה היא לבשה ומה היא עשתה, ומה דעתה על הבעיות במדינת ישראל ומחוצה לה.

עם כל זה, אינני מזלזל ח"ו באישיות עליה את שואלת, לפי מה שאת כותבת היא מאמינה והיא מסורתית, והיא בוודאי תתברך על כך, תבורך בוודאי בשכר שיחה נאה על כל פעם שהיא מזכירה בדבריה `בעזרת השם`, ואם היא גורמת לכך שגם אחרים ידעו שיש על מי לסמוך יש לה גם חלק בזכות הרבים, אין לנו מושג בעומק השכר והעונש של מעלה, ויתכן שגם על מה שהמשוררת שרה בציבור ולפי מה שהבנתי היא שרה גם לפני גברים, מ"מ אין הקב"ה מקפח שכר על מה שהיא משמחת אנשים ועושה להם טוב על הלב, כך מבואר בספרים הק` שבדין של מעלה יתכן שעל אותה מעשה יקבל האדם עונש על עצם המעשה וגם שכר על תוצאה מבורכת שיצא מהמעשה, אף שהיתה בעיקרון מעשה לא טוב, [אינני קובע ח"ו כי היא תיענש על השירה בציבור מאחר והשכר והעונש בשמים נקבע על פי אמות מידה רבות שביניהם בדיקת החינוך והרקע שממנו צמח האדם, ובאופן שהנידון נעשק מחינוך יהודי שורשי שבה התחנכו אבות אבותיו ולא זכה לידע עצמי בהמשך, הוא נפטר מעונש, אם כי גם לשכר כמו אלו שכן זכו לשמור תורה ומצוות לא יגיע].

כנראה שהיא בת למשפחה הטוניסאית--מרוקאית המפורסמת שאחד מהם זכה והיה מגדולי האומה ה"ה הגאון הקדוש ראש כל בני הגולה, מרן רבי יצחק טייב זצוק"ל, מחבר הספרים הגדולים והנודעים: "ערך השלחן", "ווי העמודים", "ויזרע יצחק", "חוקת הפסח", ועוד היו כמה רבנים גדולים ממשפחת `טייב`.

בנוסף לכל האמור, כדאי לקחת בחשבון שהערצה יכולה להזיק לדמות הנערצת, חז"ל דיברו על זה בכמה מקומות וקראו לזה `עין הרע`, גם כשהעיסוק האינטנסיבי באדם מסויים נובע מעין טובה היא פועלת באפקט של עין הרע, אח"כ מרגיש הנערץ מוקף אנרגיות שליליות והוא לא מעלה בדעתו שמקורן במעריציו, לא אחרים, ובקיצור, להיות דמות נערצת -על סף אליליות-, זאת לא סיבה למסיבה.

גם האחריות הרובצת על דמות נערצת הוא חמורה בהרבה, אני מבין שכדמות מסתכלים עליה גם כשהיא לא הולכת צנוע, הרבה יותר מעל אחרות, ובהקשרים אלו היופי היא מקור לדאגה מתמדת, מסופר בתלמוד על אחד התנאים שהיתה לו בת שהיתה מדהימה ביופיה, וכשראה אביה שאיש אחד עוקב אחריה, וכששאל אותו למעשיו השיב האיש שהוא רוצה להנות מהמראה שלה, או אז התפלל התנא שהקב"ה יקח את חייה מתוך נחת, ובלבד שלא יכשלו אחרים על ידה, וק"ו כשהאשה גורמת לאחרים שיסתכלו עליה, על ידי לבישת בגדים חושפניים ולא צנועים, גם כל המחשבות הלא ראויות שנכשלו בהם הגברים שנחשפו לאי צניעות אשה ייזקפו לחובתה של זו שהכשילה את הרבים, כך שגם הקביעה שמדובר באישיות טובה לאחרים, היא לא כל כך ברורה כשכתוצאה ממנה ומהנהגתה שלא בצניעות היא מריעה לאחרים, ועדיין לא לקחתי בחשבון תוצאות של ערעור שלום בית וכו`, לגבי גברים שנחשפים למראות שונים ומשונים ואחר כך באים הביתה עם המחשבות בראש, וכשהאשה אינה נראית יפה כמו אותה דמות שהוא מעריץ הוא מסתכל עליה בעינים עקומות.

לגבי עצם הענין אם על פי ההלכה אפשר להסתדר ולהיות שחקנית בטלויזיה, לא נראה לי אפשרות מעשית לשחק ולשיר בטלויזיה חופשית, רוב ההצגות מסתובבות סביב אהבות ובגידות, וכו`, אסור להתחבק, להתנשק, ללחוץ ידים עם גבר זר גם למטרות משחק, [וכמובן שישנן בעיות עם שבת, כשרות וכו`, אבל בזה כנראה היה אפשר להסתדר], גם עצם ההצגה נערך בבגדים לא צנועים ואי אפשר לשומר תורה להציג לפני ציבור גברים דברים האסורים להם לצפיה, יש בכך משום לפני עוור לא תתן מכשול. בציבור החרדי, קיים תעשיה של סרטים כשרים, ולאחרונה הענף בעליה מתמדת, הצגות אלו מוצגות על ידי נשים דתיות, ומוקרנים לציבור בערבי התרמה, חול המועד, חנוכה, ועוד, לשחקניות מעולות יש מקום להשתלבות בענפים אלו, נראה לי.

שחקן, שחקנית, משורר, משוררת, המחליטים לקבל עליהם עול מלכות שמים, ולשמור תורה ומצוות, יש להם כלים רבים איך לתקן את כל מה שהיא קלקלו בעבר, קחי לדוגמא את השחקן המפורסם אורי זוהר, שאכן עשה מעשים רבים אשר לא כדת כפי שהוא מספר בעצמו, אבל אחר כך כשהוא גילה שכל עולם השחקנות והטלויזיה הכל שקר שקרים הבל הבלים ואין בזה שום דבר, וחזר בתשובה שלימה, הרי שכל אותה פירסום שאימץ בשנים שעדיין לא הכיר את בוראו, בא לו כעת לשימוש בעיסוקו לספר את האמת גם לאנשים אחרים, שלולי הפירסום שלו לא היו שומעים אליו, ותשובה כזאת היא שנאמר עליו בתלמוד שהחטאים נהפכים להיות זכויות [תוכלי למצוא באתר שלנו כמה מההרצאות המדהימות של הרב אורי זוהר בו הוא מגלה את הסודות לכל מי שרוצה לשמוע לגבי מה שהוא סובר על עולם האומנות, הטלויזיה, וכו`].

ואסיים בבקשת התנצלות, מכיון שאני לא מכיר כלל את הנערצת שכלפיה נשאלה השאלה, ויתכן שטעיתי בניתוח הדברים כלפיה, אולי היא כן מתנהגת בדרכי הצניעות כדת משה וישראל, ואני מאוד מקווה שככה זה, אזי אם אכן טעיתי, ייאמנו הדברים כלפי אלו שהניתוח מתאים כלפיהם.

בהצלחה - מנשה ישראל