דינוזאורים לאחר המבול

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

למעשה הם שרדו.

הרד"ל (רבי דוד לוריא) היה תלמיד הגאון מוילנא, הוא חי לפני 200 שנה, והיה ממפרשי התלמוד. כתב פירושים על פרקי דרבי אליעזר בן הורקנוס.
בפירושו, מציין הרד"ל את שינוי המינים על פי הגמרא וההלכה, וכך מסביר כיצד יכל נח להכניס לתיבה כל כך הרבה בעלי חיים. נח למעשה הכניס לתיבה רק את "שורשי המינים", אבות בעלי החיים, ואלו השתנו והתרבו למינים רבים ומגוונים רק לאחר יציאתם מהתיבה, והתפזרותם ברחבי העולם.
 
פירוש הרד"ל לספר "פרקי דרבי אליעזר" (פרק כג, דף נה):
"ועיין רמב"ן בפירוש התורה שתמה כי המילים "רבים מאוד" כמו שכתוב ולעופות טהורים אין מספר, וחיות רבות מאוד, ומהן גדולות כפילים וראמים, ואם המזון לכולם בשנה תמימה, לא יכילום עשר תיבות כיוצא בזה. והוצרך הרמב"ן לחדש גם מועט מחזיק את המרובה, אבל באמת נראה לי שאף שהמינים רבים כמו שכתוב, הנה עיקר כללי סוגי המין הגבוה, יש לומר כדברי הפר"א שאינם אלא שסה, שהרבה מינים שאנו רואים לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרן נבראו ונכנסו במין אחד, וכמו שכתוב בחולין - מאה עופות יש במזרח כולן מין איה הן - ומעיקר בריאתן לא נברא כי אם המין מסוג הגבוה, ואחר כך לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהן נפרדו ונשתנו לעוד מינים רבים, וכמו אווז ואווז הבר שמובא בבא קמא (דף נה, עמוד א), ושור ושור הבר, ואל תתמה, שהרי אדם יחידי נברא בעולם, ואנו מוצאים כעת על פני תבל ארצה משונים במיניהם, לבנים, שחורים ואדומים, ומראות ממוזגות ביניהם, וגם שינויים אחרים בתואריהם וחיתוך איבריהם, אשר כל זה אינו אלא סיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם, וכעין מה שכתב הילל במסכת שבת - רגליהם של אפריקאים רחבות, וכו'. משינוי המקומות והמקרים, עיין שם (ועיין גם בזוהר ויקרא). וכן במיני הצמחים ידוע לכל רוב השינויים המשתנים במין אחד ממקום נטיעתו, ואם כן פשוט הדבר לומר במיני הבעלי-חיים שהיו עיקרן מהבריאה שס"ע, וכן בכניסתם לתיבה, אף שכבר נשתנו מזמן הבריאה עד המבול, מכל מקום שליט בעולמו יודע בברואיו ציווה לנח לקחת אותם המינים הראשיים שגלוי וידוע לפניו יתברך שמנצר שורשיהם שיפוצו על פני תבל, יחזרו ויפרדו לכל המינים הרבים שאנו רואים לפנינו".

מכיוון שכך, 

נח לא היה צריך להכניס לתיבה את כל הממותות, אלא מין אחד של פיל. ולא היה צריך להכניס את כל סוגי האריות, אלא מין אחד של אריה. וגם לא היה צריך להכניס את כל מיני הדינוזאורים, אלא מינים נציגים של משפחה זו (כגון התנין, לטאת כוח ענק וכדו' ששייכים למשפחת הדינוזאורים).

יש להבחין כי למעשה, בכל כדור הארץ אין יותר מ-35 מחלקות של בעלי חיים שונים (Phylum), ולא יותר מ-1000 משפחות שונות של בעלי חיים (לדוגמה עכבישאים היא משפחה בפני עצמה, שכוללת בה את כל מיני העכבישים. כלביים היא משפחה שכוללת את כל מיני הכלבים). פירוש הדבר שנח היה צריך להכניס לתיבה בין 1000 ל-2000 יצורים בלבד, מספר שאינו גדול יותר מגן חיות ממוצע בימינו (ובהערכות גבוהות ביותר יש אומרים ש-16,000 חיות נכנסו לתיבה, בהתחשב בעובדה שרוב החיות בעולם הן למעשה קטנות). כך שהיו די והותר "שורשי מינים" בתיבה, כדי להביא למגוון בעלי החיים הנצפה כיום בטבע.

לאחר המבול, בעלי החיים נדדו לאקלימים והארצות השונות, ונוצרו וריאציות גנטיות בהתאם לצרכיהם, כמו פרווה רבה יותר וכדו'.

חשוב להסביר, כי וריאציות בין המינים אינה אבולוציה, כי אין בהם יצירה חדשה או יציאה מתוך מין. אלו רק וריאציות גנטיות בתוך המשפחה. זו אינה אבולוציה, שכן גנים אלה היו קיימים מתחילה במאגר הדנ"א שלהם כדי לאפשר זאת, ואין תהליך זה בגדר התפתחות או יצירת איבר חדש. אבולוציה היא תיאור של יצירת גנים חדשים, התפתחות איבר חדש, ומידע חדש שנוסף לדנ"א. אולם הווריאציות הגנטיות שבין גזעי האדם (סינים, אירופאים וכדו') משתמשים בגנים קיימים. אנו זקוקים לאור שמש כדי לייצר ויטמין D. הקב"ה ברא בכולנו מושג של פיגמנטים הקובעים את צבע העור, אשר בארצות שבהן הקרינה רבה ומזיקה, העור זוכה לפיגמנטים רבים יותר - ולכן כהה. וריאציה זו היתה מוכנה מראש בדנ"א למעבר בארצות השונות, ואינה בגדר יצירה חדשה. לכן איננה "אבולוציה - התפתחות".

בברכה,
דניאל בלס