האם לאדם שעובד נקצבים יותר מזונות בראש השנה?

בס"ד

 
שלום וברכה,
 

הרשה לי לפתוח בסיפור:

"מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בן יוחאי שיצא לחוץ לארץ, וחזר משם עשיר. והיו התלמידים רואים אותו ומקנאים בו, ומבקשים אף הם לצאת לחוץ לארץ כדי לעסוק במסחר ולהתעשר. כשנודע הדבר לרבי שמעון בר יוחאי, לקח את תלמידיו לבקעה אחת, והתפלל ואמר: 'בקעה בקעה, מלאי עצמך דינרי זהב!' 

התחילה הבקעה מושכת דינרי זהב לפניהם. 

אמר להם רבי שמעון: 'אם זהב אתם מבקשים, הרי זהב, טלו לכם. אלא היו יודעין: כל מי שהוא נוטל עכשיו, חלקו של עולם הבא הוא נוטל, שאין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא'.

[שמות רבה נב, ג].

וכעת לשאלתך, 

אכן כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה, אך כך היא גם ההשתדלות שיצטרך האדם לעשות כדי לקבל את אותם מזונות.
 

תלמידי חכמים בוחרים מלכתחילה לחיות עבור חיי העולם הבא, ולכן אינם משתדלים בענייני העולם הזה, אלא מסתפקים במועט כדי מחייתם, ושכרם לא יסולא בפז. בזכות לומדי התורה העולם כולו מתקיים!

הנס שהקב"ה עושה עם תלמידי החכמים, הוא שנותן להם להתפרנס כדי מחייתם, שהרי זה הוא מבוקשם האמתי. עינינו רואות שמשפחות חרדיות זוכות לשמחת חיים אמתית, בחינוך ילדים וזוגיות טובה ואריכות ימים יוצאי דופן, וגם מצליחים לחתן את ילדיהם עד שעומדים ברשות עצמם, ודבר זה הוא פלא.

אם חלילה תלמידי החכמים היו עוזבים מקור חיים, ועוסקים בפרנסה, ללא ספק היו מתעשרים, אך גם היו מפסידים את השכר הגבוה ביותר לעולם הבא, ואת ההצלה והביטחון שנותנים לעם ישראל בכוח התורה הקדושה, ובקירוב הגאולה.
 

מכל מקום, 

אין איסור בתורה לעבוד, ולכן ישנם גם חרדים רבים שבוחרים ללמוד מקצוע ולצאת לשוק העבודה. עבור כך יש מכללות לחרדים, המלמדים מקצועות. אולם על כולנו לתמוך בציבור האברכים שבזכותו התורה פורחת בישראל.

 
בברכה,
דניאל בלס