הלכות ומנהגים
האם מותר לעלות לקבר בשנה ראשונה?
- כ"ד כסלו התשפ"א
שאלה
שלום וברכה!
סבא שלי נפטר לפני כחודש וחצי, וקשה לי עם הפטירה מאד כי היא הייתה פתאומית ואני הייתי קשורה אליו מאד...
אני מרגישה רצון חזק מאד לעלות לקבר שלו, מרגישה שזה נותן לי מקום להתפרק על מה שהפסדתי, על הקושי והכאב, וסתם, על הכל...
ואכן, כשעלינו לקבר בסיום השבעה וגם בסיום השלושים זה שחרר בי משהו, וקצת השתיק געגועים...
עכשיו, שאלתי מספר רבנים האם מותר לעלות לקבר בשנה הראשונה של פטירתו ונעניתי בשלילה.
קיבלתי תשובות שונות שזה מפריע לנפטר, ומנהג ישן וכו'.
ורציתי לשאול האם באמת אסור לעלות לקבר גם אם אני לא מבקשת בקשות מהנפטר? האם מותר לי לעלות לקבר ולומר תהילים לעילוי נשמתו?
אני כמובן ח"ו לא רוצה להפריע לו... אבל באמת מעוניינת להבין...
תודה רבה!!
ריקי
תשובה
שלום רב,
אמנם המנהג הוא שלא לעלות לקבר בשנה ראשונה, חוץ מהיום שקמים מהשבעה, יום השלושים ויום השנה, ומנהג הספרדים לעלות לקבר גם בסיום י"א חודשים, וטעם המנהג הוא כיוון שהנפטר נידון תוך י"ב חודשים, ולכן אין לבקש ממנו להליץ טוב בעד החיים, אך את יכולה ללכת לקבר של סבא שלך ע"ה ולומר שם תהילים, וכן להתפלל לעילוי נשמתו.
מקורות: יעויין שו"ת שרגא המאיר חלק ו' (סימן ח אות ד) וספר הליכות שלמה חלק א' (פרק יח הערה 74).
בשורות טובות ישועות ונחמות,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il