איך לעשות תשובה ולכפר על עוון אשת איש?

שלום רב,

הנה גודל העוון אין לתאר, ובזמן שבית המקדש היה קיים מיתתו בחנק. וכבר ידוע מה שאמרו בגמרא (כתובות דף ל עמודים א-ב) מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין, דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב חנק וכו'. ע"ש. וכדי שתבין עד היכן הדברים מגיעים, לך נא ראה בדברי חז"ל במסכת חגיגה (דף ט עמוד ב) וסוטה (דף ד עמוד ב) ובבא מציעא (דף נח עמוד ב) ובספרים שער הגלגולים (הקדמה כב) וקב הישר (פרק לד).

אלא שעדיין יש תקווה לאחריתך, כי כבר הורונו חז"ל (ראה ירושלמי מסכת פאה פרק א הלכה א) שאין לך דבר העומד בפני התשובה. וזה כולל אפילו עוון אשת איש, וכמו שכתבו בפסקי תוספות (חגיגה אות יד) בא על אשת איש מתכפר ביסורין ותשובה גדולה. והיינו על פי מה שאמרו בגמרא (יומא דף פו עמוד א) עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכיפורים תולין ויסורין ממרקין. ע"ש.

התשובה כוללת ג' חלקים:

א.  חרטה על העוון החמור (רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ב), ובכלל זה צריך שיכיר וידע כמה הרבה לפשוע נגד קונו וכמה הכעיס את בוראו בהבליו ובתרמית לבו הזונה, ויהא בוש ונכלם ממעשיו הרעים כמו שכתוב (ירמיהו לא יח) "כי אחרי שובי נחמתי וכו' בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי", ואמרו חז"ל (ברכות דף יב עמוד ב) כל העושה דבר עבירה ומתבייש ממנו נמחל לו (שו"ת מהרי"ט חלק ב' חלק אורח חיים סימן ח ד"ה החרטה).

ב. וידוי בפה (רמב"ם שם), והיינו שתאמר "אנא השם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה" (רמב"ם שם פרק א הלכה א).

ג. קבלה לעתיד, דהיינו לעזוב את העוון ולגמור בלבו שלא יעשהו עוד (רמב"ם פרק ב שם). ועזיבת החטא כוללת לעזוב את הדרך הרעה אשר הורגלת בה שהיא שגרמה לך לחטוא (מהרי"ט שם ד"ה וכפרתו). אשר על כן מוטל עליך ללמוד הלכות הרחקה מן העריות (אבן העזר סימן כא) והלכות יחוד (שם סימן כב) על דעת לשמור ולעשות ולקיים, כדי שלא תגיע למצב דומה בעתיד חלילה. והבא ליטהר מסייעים אותו (שבת דף קד עמוד א).

והנה כאמור, בעוון זה שיש עליו חיוב מיתת בית דין, תשובה ויום הכיפורים אינם מספיקים, אלא צריך בנוסף לזה יסורין כדי למרק את העוון, והעצה העיקרית היא שתקבל עליך בלי נדר להוסיף בלימוד התורה בכמות ואיכות יותר ממה שהיית רגיל עד עכשיו, וכמו שכתב רבינו יונה (שערי תשובה שער ד אות יא) לגבי מי שעבר על מיתות בית דין, אחרי כי לא נרצה בלי יסורים ישית עמלו בתורה וטרחו בה, וזה יעלה לו במקום יסורים, והביא דברי המדרש (ויקרא רבה כה א) עבר אדם על כריתות או מיתות בית דין, אם היה רגיל לקרות פרק אחד ביום, יקרא שני פרקים. אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת, יקרא שתי פרשיות. ע"ש בדברי קדשו. וכ"כ הגר"ח מוולוז'ין זצ"ל בספרו רוח חיים (אבות פרק ו משנה ו) שאם הוא חכם אינו ממתין עד שישלח הקב"ה עליו יסורין כי אם מקבל מעצמו יסורין על ידי עסק התורה. ע"ש. 

ומכל מקום פטור בלא לקבל עליך תעניות כלל אי אפשר, וכמו שכתב בשו"ת נודע ביהודה (קמא, חלק אורח חיים סימן לה, ד"ה והנה אף) למי שנכשל באשת איש, שאף שהוא מיקל בתעניות וסיגופים ותשובת המשקל, אבל פטור בלא כלום אי אפשר. ע"ש בדברי קדשו. והיות ולפי דברי המקובלים הבא על אשת איש צריך להתענות 325 תעניות (ראה גנזי חיים דף קנ עמוד ב, ורמז לזה בשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק אבן העזר סוף סימן ב), ראוי מאוד שתקבל עליך תענית מבעוד יום על יום אחד שלם שלילו עמו כמו יום הכיפורים, ובשאר התעניות תקיים "וחטאך בצדקה פרוק" (דניאל ד כד), היינו שתפדה אותן על ידי תרומה לנזקקים (ראה לשון חכמים חלק א' סימן סט). סכום הפדיון הוא מקסימום 3250 ש"ח, ומינימום 1625 ש"ח. ושב ורפא לך.

בברכה,

הלל מאירס