האם קינוי אוסר אישה גם ללא עדים?

שלום רב,

אכתוב לך עיקרי הדינים, וכל מקרה יש לשאול לגופו -

כתב השלחן ערוך אבן העזר (סימן קעח סעיף א) המקנא את אשתו, ונסתרה, ואינו יודע אם נטמאה, אסורה לו. ובלבד שיהא הקינוי והסתירה כראוי, ואז הפסידה כתובתה, אפילו מת קדם שגרשה.

מהו קינוי - כתב השלחן ערוך (שם סעיף ב) כיצד הקינוי, אומר לה בפני עדים: אל תסתרי עם איש פלוני וכו'.

ושם (סעיף ו) אמר לה בפני שנים, אל תדברי עם איש פלוני אין זה קינוי אפילו נסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה מותרת. וכן אם אמר לה אל תסתרי עם איש פלוני ודברה עמו בפני עדים מותרת. וכן אם נסתרה בפני עדים ושהתה כדי טומאה עמו ולא קינא לה בפני עדים מותרת, שאין אוסרים על היחוד אפילו נסתרו יחד על דעת ערוה, אלא אם כן קינא לה תחילה בפני שנים. 

חוששים שהקינוי חל אפילו בלי עדים - אמנם כתב שם עוד (סעיף ז) לא יאמר אדם לאשתו ואפילו בינו לבינה: אל תסתרי עם איש פלוני, שמא הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה שאומר, קנא לה בינו לבינה הוי קינוי (ולעניין האם הוא רק אזהרה לכתחילה אבל בדיעבד מותרת באופן זה, או שגם בדיעבד אסורה, ראה פתחי תשובה ס"ק טו).

מהי סתירה - כתב השלחן ערוך שם (סעיף ד) כיצד היא הסתירה, שנסתרה בפני עדים עם אותו פלוני שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, שהיא כדי לצלות ביצה ולגמעה.

סתירה בעד אחד - וכתב עוד (סעיף ח) בא עד אחד והעיד לו שנסתרה עם אותו שקנא לה, ושהתה כדי טומאה, אם הוא נאמן בעיניו ודעתו סומכת עליו, יוציא ויתן כתובה. ואם לאו, מותרת לו. ואם הוא בעצמו ראה שנסתרה עמו ושהתה עמו כדי טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה.

מחילה על הקינוי - עוד כתב שם (סעיף יב) בעל שמחל על קינוי, קודם סתירה, קנויו מחול, וכאילו לא קנא לה. אבל לאחר סתירה, אין קנויו מחול.

וסיים השלחן ערוך (בסוף הסימן) אין ראוי לקפץ ולקנאה בפני עדים תחילה. ואפילו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר. אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה.

בברכה,

הלל מאירס