איך השבטים שתו יין עם יוסף, הרי קיבלו על עצמם לא לשתות?

שלום רב,

אכן בגמרא מסכת שבת (דף קלט עמוד א) דעת רבי יצחק מגדלאה, שמיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכתיב (בראשית מט, כו) "ולקדקד נזיר אחיו". ורבי יוסי ברבי חנינא אמר, אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב (שם מג, לד) "וישתו וישכרו עמו" מכלל שעד עכשיו לא שתו יין. ורבי יצחק מגדלאה סובר שדווקא עד עכשיו לא נשתכרו, אולם כן שתו יין. ע"ש. ועל זה שאלת לנכון, מילא יוסף שהכירם שהם אחיו מובן מדוע הפסיק את מנהגו שלא לשתות יין, אולם האחים שלא ידעו עדיין שהם פוגשים את יוסף, מדוע הפסיקו את מנהגם שלא לשתות יין.

ועמד בזה המהר"ל בספר גור אריה על התורה (בראשית מג לד), וכתב, ודוחק לומר מפני כבוד מלכות של יוסף עשו זה, אם כן צריך אתה לומר כי לא שתו עם איש נכבד עד היום. ועוד, כי יותר כבוד היה להם כשיאמרו מתאבלים אנחנו על אחינו ואין אנו שותים יין. וכתב לתרץ, כי היו מתמיהים מה היה יוסף רוצה שהוא שר וחשוב, אתמול החזיק אותנו כמרגלים ועכשיו שותה עמנו?! אלא עדיין אנחנו בעיניו מרגלים ולפיכך הוא רוצה לשתות עמנו יין, כי נכנס יין יצא סוד ויתפוס אותנו בדיבור וכו'. ואמרו הם, אם לא נשתה יאמר לכך אין אתם רוצים לשתות, שיראים אתם כי תגלו סוד שלכם, אדרבא נשתה עמו יין ונשתכר, ולא ישמע מאיתנו שום דבר, ונצא מהחשד שלו. לפיכך שתו עמו ונשתכרו עמו.

והמהרש"א (מסכת שבת שם) הסביר, שמפני אימת המלכות התירו האחים את נדרם שלא לשתות יין. וכ"כ הרב דוד פארדו זצ"ל (נפטר בשנת תק"נ) בספרו משכיל דוד על התורה (פרשת מקץ, בפסוק וישכרו עמו וכו') שצריך לומר דמשום מורא מלכות שתו, דאפילו לגבי בעל הבית קיימא לן (ראה פסחים דף פו עמוד ב) כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, כל שכן מלך. ואף על גב שיכלו להשתמט, מכל מקום חששו שמא יסבור בדעתו שלא היו רוצים לשתות מיינו לפי שהיו מחזיקים אותו לעובד עבודה זרה שיינו יין נסך, ושמא ימצא מקום להעליל עליהם בזה, נמצא שיש בדבר פיקוח נפש.

בברכה,

הלל מאירס