בן זוגה של השבת

שלום וברכה

למעשה מדובר בשני מדרשים שמשלימים זה את זה. פשוט הוא שלא מדובר בבן זוג כפשוטו אלא משל ודוגמא. אכתוב קצת את המבואר בספרים הקדושים ואקווה שהדברים יצאו ברורים ומאירים.

יום השבת הוא רוחני מאוד ואין לו שום שייכות לעולם המעשה, יום השבת הוא מעין עולם הבא ולכן השבת טענה שכביכול אין לה מה לעשות בעולם הגשמי ואין לה למי להשפיע ועל כך אמרה השבת שאין לה בן זוג, ענה לה בורא עולם  עם ישראל יהיו בני זוגך. עם ישראל יש בו נפש בהמית ששורשה מעולם העשיה הגשמי ומצד שני יש לה שורש רוחני מעולם האצילות הרוחני וכאשר ישראל שומרים שבת יש להם חיבור לכוחה הרוחני של השבת וזה הכוונה שעם ישראל הם בני הזוג של השבת. 

השבת מכונה בזוהר הקדוש יומא דאורייתא יומא דנשמתא - יום של התורה יום של הנשמה. הגמרא אומרת שבשבת ניתנה התורה לעם ישראל - מעמד קבלת התורה היה ביום שבת. לא היתה אפשרות שעם ישראל יקבלו את התורה שכולה קדושה ורוחניות אלא ביום שבת יום שבו מתגברת הנשמה האלוקית ואנו זוכים לנשמה יתירה ומחוברים לרוחניות, אז יש לנו אפשרות לקבל את התורה הרוחנית כל כך כי גם אנחנו רוחניים מאוד. 

כאשר ישראל נכנסו לארץ ישראל והם מתעסקים בגשמיות פחדה התורה שעם ישראל יהיה מגושם מידי ולא יוכל לעסוק בתורה. על כך ענה לה בורא עולם שיום השבת הוא היום שבו עם ישראל לא יתעסקו בגשם אלא ברוח ואז יוכלו ללמוד וכך הם יוכלו להמשיך להיות רוחניים דיים ללמוד תורה בשבת וכתוצאה מזה גם במשך כל השבוע.

לסיכום החיבור של התורה ועם ישראל היא על ידי החיבור שם עם ישראל לשבת וכך התורה יכולה להישאר איתנו.

בברכה,

בנימין שמואלי