נשים
האם לגבי תפילה, היום הולך אחר הלילה, או הלילה הולך אחר היום?
- כ"ז טבת התשפ"א
שאלה
אני מתפללת כל יום תפילת שחרית כתפילה אחת ביום. בשבת אני מתפללת ערבית בליל שבת ובבוקר רק קריאת שמע, ברכות השחר והתורה. האם הערבית יכולה להיחשב לי כתפילה אחת של יום שבת או שאני מחויבת גם בשחרית של שבת? תודה!
תשובה
שלום רב,
אמנם בכל התורה היום הולך אחר הלילה. אולם לגבי תפילה הלילה הולך אחר היום, ונמצא שאם תתפללי ערבית בליל שבת ולא תחזרי להתפלל עד יום ראשון בבוקר, יהיה לך יום שלם ללא תפילה אחת.
מקורות: המשנה הראשונה במסכת ברכות (דף ב עמוד א) פותחת: מאימתי קורין את שמע בערבית. ושואלת הגמרא, מדוע לא פתחה המשנה במאימתי קורין את שמע בשחרית. והתוספות הסבירו את השאלה, שהרי כך מצינו בקרבן התמיד, שכתוב של בוקר תחילה. ועונה הגמרא שהתנא הולך לפי סדר הפסוק (דברים ו ז) "בשכבך ובקומך", או למד מברייתו של עולם שכתוב (בראשית א ה) "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".
אולם לגבי תפילה מצינו במשנה (שם דף כו עמוד א) תפילת השחר עד חצות וכו' תפילת הערב אין לה קבע. ומזה שהתנא פתח בזמן תפילת שחרית, ורק לאחר מכן ביאר זמן תפילת ערבית, מבואר יוצא שלגבי תפילה היום מתחיל מהבוקר, והלילה הולך אחרי היום. וטעם הדבר לפי שתפילות כנגד תמידין תקנום (יעויין שם דף כו עמוד ב), ובקרבן התמיד הרי מצינו שהלילה הולך אחרי היום וכמו שכתבו התוספות הנ"ל. וכן מצאתי בספר מגיד חדשות חלק א' (ברכות דף כו עמוד א) שהביא בשם הרב רכב בחור (מערכת ת) שדקדק למה המשנה לא התחילה בתפילת הערב כסדר הפסוק ויהי ערב ויהי בוקר, וכתב, ואפשר משום דתפילות כנגד תמידין תקנום, ובתמיד התחיל הפסוק את הכבש אחד תעשה בבוקר וגו', וציין לדברי התוספות הנ"ל.
שוב ראיתי בשו"ת קרית חנה דוד חלק א' (סימן יב, להרב דוד הכהן סקלי זצ"ל, נפטר בשנת תש"ט) שהביא מהיפה ללב אורח חיים (סימן פט) שהעיר בשם הרב צפיחית בדבש, על רבותינו הקדושים חלקם בארץ החיים, הטור והשלחן ערוך והלבוש, על סידורם הלכות תפילה על סדר הזה, שחרית מנחה ערבית, דלמה לא הסדירו הלכות ערבית ברישא, שהוא תחילת היום, כדכתיב, ויהי ערב ויהי בוקר. וכתב ליישב, שהרי נחלקו בגמרא (ברכות דף כו עמוד ב) אם תפילות אבות תקנום או כנגד תמידין תקנום. ואם כן לפי שתי הדעות מובן מדוע התחילו בהלכות שחרית, לפי מי שאומר אבות תקנום, משום שאברהם בראש תיקן תפילת שחרית. ולפי מי שאומר כנגד תמידין תקנום, משום שנאמר (במדבר כח ד) "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים".
וכן מצאתי להרב אליהו ראם זצ"ל (נפטר בשנת תשי"ט) בספר הזכרון אדרת אליהו (סימן א) שכתב, שמכיוון שתפילה לומדים מלשון עבודה לשון של קרבנות, וגבי קרבנות הלילה הולך אחר היום, התפילה הראשונה היא של שחרית, ודמות ראיה ממה שכתב בספר החינוך (סוף מצוה תלג) ועובר על זה ועמד יום ולילה בלא תפילה כלל, ביטל עשה זה כדעת הרמב"ם ז"ל. משמע מדבריו שהלילה הולך אחר היום, מדלא כתב לילה ויום. והובא בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן סו). וע"ע מה שכתב בזה בשו"ת אדרת תפארת חלק ג' (סימן א-ב).
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il