האם מותר לחלל שבת כדי להציל אצבע שנקטעה?

שלום רב,

אמנם נוקטים להלכה שאסור לעשות מלאכות שאסורות מן התורה בשביל סכנת איבר, אולם מלאכות דרבנן מותר לעשות אפילו בלי שינוי כמבואר בשלחן ערוך (סימן שכח סעיף יז) ומשנה ברורה (ס"ק נז).

ועל פי זה כתב בשו"ת נשמת שבת חלק ה' (סימן רצה) שמי שנחתך אצבעו או חלק מן האצבע רחמנא ליצלן, ואם יגיע תיכף ומיד לרופא יוכל לחזור ולתפרה לידו, אבל אם ישהו כבר לא יוכלו לחברו וישאר בלי אצבע זו רחמנא ליצלן , שאסור לעבור על איסור תורה בשביל הצלת האצבע, ועל כן אסור לשראל לנהוג ברכב כדי להגיע לרופא, אך רשאי להתקשר לנכרי שיקח אותו לרופא נכרי, ויתקשר בדרך שינוי.

אך יש לדעת שכל מה שאסור לעבור על איסור תורה, היינו דווקא כשיכולים לעצור הדם ולמנוע ממנו חשש זיהום, שאם לא כן הזיהום מצד עצמו הוא חשש פיקוח נפש, ומותר וחובה לחלל שבת גם במלאכות האסורות מן התורה, וכמבואר בסוף התשובה שם.

וכן כתב בספר הליכות עולם חלק ד' (עמוד קנה) ובספר חזון עובדיה שבת חלק ג' (עמוד רלה) שבזמנינו חוששים בכל סכנת איבר להתפתחות סכנה בכל הגוף, ויש להתיר לחלל שבת על ידי ישראל (אפילו במלאכות האסורות מן התורה) אף על סכנת איבר.

בשורות טובות,

הלל מאירס