מי שאינו מבין לשון הקודש, האם עדיף שיתפלל בשפה שמבין?

שלום רב,

א. כתב רבנו יהודה החסיד זצ"ל בספר חסידים (סימן תקפח) ואם יבוא אליך מי שאינו מבין לשון עברי והוא ירא שמים (וירצה לכוון) או אם תבוא לפניך אישה, אמור להן שילמדו התפילות בלשון שמבינים, כי התפילה אינה אלא בהבנת הלב, ואם הלב אינו יודע מה שיוציא מפיו מה מועיל לו. לכך טוב שיתפלל באותו לשון שהוא מבין. וכ"כ עוד שם (סימן תשפה).

וכן פסק המגן אברהם (סימן קא סק"ה) בשם הרמ"ע מפאנו זצ"ל בספרו עשרה מאמרות, שמוטב להתפלל בלשון שמבין אם אינו מבין לשון הקודש. ושכן כתב בספר חסידים הנ"ל. וכך פסקו עוד החות יאיר זצ"ל במקור חיים (שם אות ד) והיעב"ץ זצ"ל במור וקציעה (שם ד"ה ואמנם) והגר"ז זצ"ל בשלחן ערוך שלו (שם סעיף ה).

ב. אמנם כתב הביאור הלכה (שם בסוף הסימן) שמוכח בספר חסידים (סימן תקפח) הנ"ל, דהיינו דווקא אם הוא ירא שמים ורצונו בזה הוא רק כדי שיתפלל בכוונה אבל אם אינו באופן כזה יתפלל בלשון הקודש. והטעם כי לשון הקודש יש לו סגולות רבות מכל לשונות והוא הלשון שהקב"ה מדבר בו עם נביאיו כמו שכתב הרמב"ן בפרשת כי תשא (ל יג), וחז"ל אמרו (בראשית רבה יח ד) בלשון הקודש נברא העולם כדכתיב (בראשית ב כג) "לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת". וגם כשתקנו כנסת הגדולה את נוסח התפילה היו ק"ך זקנים ומהם כמה נביאים והמה נימנו על כל ברכה בתיבותיה ובצירופי אותיותיה בכמה סודות נעלמות ונשגבות וכשאנו אומרים דברים אלו כלשונם של כנסת הגדולה אף שאין אנו יודעים לכוון מכל מקום עלתה לנו תפילתנו כהוגן כי התיבות בעצמן פועלים קדושתן למעלה מה שאין כן כשמתפללים בלע"ז.

ג. יש לציין שלפי מנהג הספרדים אין היתר להתפלל ביחיד אלא בלשון הקודש (וכדעת הסתם בשלחן ערוך שם סעיף ד. וידוע שסתם ויש אומרים הלכה כסתם וכמו שכתב החלקת מחוקק סימן א ס"ק יא. ועיין בספר הלכה ברורה שם סעיף יד שהתיר להתפלל ביחיד בשפה אחרת רק אם אינו מבין לשון הקודש כלל, ובאופן כזה שאם לא יתפלל בלשון שמבין יתבטל ממצות תפילה לגמרי. ע"ש. אמנם לאשכנזים יש להתיר להתפלל בשפה אחרת אפילו ביחיד כל שאינו מבין לשון הקודש וכמפורש בשלחן ערוך הרב שם)

ד. יש להדגיש שכל מה שאפשר להתפלל בשפה אחרת זהו דווקא כשמתפלל תרגום מדויק של נוסח התפילה הקבוע, ולא כשממציא נוסח תפילה משלו, שאז לא יוצא ידי חובת תפילה, וטוב למצוא תרגום שנעשה על ידי מי ששומר תורה ומצוות ביותר, וכמו שכתב בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ד' (סימן ע אות ד).

בברכה,

הלל מאירס