האם יש מצוות השבת אבידה באייפון?

שלום רב,

יש בזה אריכות דברים, ובקיצור מופלג אכתוב לך ראשי פרקים, ותן לחכם ויחכם עוד.

בהשקפה ראשונה היה נראה להוכיח שאין צריך להשיב אייפון פרוץ לבעליו, מההלכה שנפסקה בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רסו סעיף ד) חתול רע שמזיק לקטנים אין צריך להשיבו לבעלים אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו. ע"כ. ואם כדי למנוע נזק בגוף אין צריך להשיב, כל שכן כדי למנוע נזק בנפש, שהרי אמרו חז"ל, והובא בפירוש רש"י על התורה (דברים כג ט) שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

אך יש לדחות שדווקא אבידה שגורמת נזק לאחרים אין צריך להשיב, ולכן חתול רע שמזיק לקטנים אין בו מצוות השבת אבידה, אולם אם גורם נזק רק לבעלים שמא באופן כזה יש חובת השבה. וכיוצא בזה כתב בספר פתחי חושן חלק ו' (הלכות נזיקין פרק א סק"א) שיש לדון אם מותר להזיק ממון חבירו כדי להפרישו מאיסור, וכתב שלכאורה נראה שמותר, וכדמוכח מהגמרא במסכת ברכות (דף כ עמוד א) שרב אדא קרע לאישה אחת כרבלתא, שהוא בגד שאינו צנוע. ושוב כתב לדחות שאפשר שכל היתרו היה משום שבגד זה היה דבר המכשיל, ולא משום מניעת איסור מצד הלובשת. ע"ש.

ועדיין יש להביא ראיה אחרת מהלכות כלאי בגדים, שנפסק בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שג סעיף א) הרואה כלאיים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו מעליו מיד. ואפילו היה רבו. והרמ"א שם הביא דעת יש אומרים שאם היה הלובש שוגג אין צריך לומר לו בשוק דמשום כבוד הבריות ישתוק ואל יפרישנו משוגג. ע"ש. הרי שלכל הדעות בכלאיים של תורה במזיד מותר להזיק ממון חבירו למרות שאינו גורם מכשול לאחרים, והוא לבדו חטאתו ישא.

וכן ראיתי להרב שלמה זעפרני שליט"א בשו"ת יבא ידיד חלק א' (חלק חושן משפט סימן פד) שכתב, ראובן מצא מכשיר אייפון (שנאסר על ידי גדולי ישראל) ושאל האם צריך לקיים מצוות השבת אבידה. תשובה, לא מיבעיא אם טרם הגביה את המכשיר שאין עליו חיוב השבה. אלא אף אם כבר הגביה את המכשיר אין להשיב שכן מן הדין חובת אפרושי מאיסורא מחויב להסיר הנזק והמפגע הרוחני הנורא. והביא משלחן ערוך יורה דעה הנ"ל.

אכן יד הדוחה נטויה לחלק בין הנושאים, כי יש לומר שדווקא לגבי כלאיים הותר להזיק את חבירו משני טעמים: א. יתכן שמונע אותו מאיסור בעתיד, כי לא מוכרח שיחזור אחר כך ללבוש או לקנות בגד אחר שהוא כלאיים. ב. גם אם יחזור ללבוש בגד כלאיים אחר, מכל מקום באותו זמן שקרע מעליו את הבגד בוודאי מנע ממנו איסור. מה שאין כן לגבי אייפון, לא יועיל לא להשיב אותו לבעליו, כי יקנה אחד חדש. ומצד מניעת האיסור עד שיקנה אייפון חדש, הנה לא בטוח שבאותם כמה ימים שיקח לו לקנות אחד חדש היה עובר איסורים, ואולי היה משתמש בו באותו זמן רק לדברי היתר.

וכסברא זו מצינו להחיד"א זצ"ל בספרו פתח עינים (בבא קמא דף צד עמוד ב) שהביא מה שאמרו בזוהר הקדוש חלק א' (סוף דף קסד) שרחל אמנו ע"ה נענשה על אשר ציערה לאביה בענין התרפים, אף שנתכונה להפרישו מעבודה זרה וכו'. וכתב, שהוא מפני שלא היה בזה תועלת להפריש אביה מעבודה זרה, דכמה מיני עבודה זרה היה עובד, וכי בגלל שלא מצא תרפים יחזור בתשובה, והלא היה מושרש בעבודה זרה וסטרא אחרא ויעשה תרפים אחרים. ע"ש. 

וכ"כ בספר פתחי חושן (שם) שמכל מקום נראה שאף אם מותר להזיק, היינו דווקא בממון האיסור ועל ידי ההיזק ימנע חבירו מהאיסור, אבל להזיק מבלי שימנע האיסור, אסור בכל אופן. ע"ש. ולכאורה יש ללמוד מזה לנדון דידן שצריך להשיב את האייפון לבעליו.

אמנם הרב מרדכי גרוס שליט"א בספר משפט האבידה (עמודים כג-כד) כתב, מצא חפץ האסור באכילה או בהשתמשות חייב בהשבתו. אמנם כשבעליהם חשודים לאכול או להשתמש בזה, או למוכרם לישראל, אסור להחזיר החפץ עצמו, אלא חייב למוכרו לעכו"ם ומחזיר דמיו. ע"ש. וכן העלה בשו"ת משפטי חיים חלק ב' (סימן ב) שאסור להחזיר אבידה של איסור, אלא יש למוכרו לעכו"ם, ולהשיב לו את הדמים. ע"ש. 

אולם לכאורה זהו דווקא באופן שאולי לא ישתמש בכסף לקנות את אותו חפץ של איסור בשנית. אולם בנדון דידן שכמעט ברור שיקנה אייפון חדש, אין להטריח את המוצא למכור לגוי ולהחזיר את הכסף לבעלים, כי מה יושיענו זה הרי בכל מקרה ישתמש בכסף לאיסור, ולכן נראה שיכול להחזירו ישר לבעלים. ויתפלל עליו שהבורא יערה עליו רוח טהרה. ויזכה לחזור בתשובה שלמה. כל זה היא דעת נוטה. ועדיין צריך עיון להלכה.

בברכה,

הלל מאירס