האם מותר לעבור למנהגים של עדה אחרת?

שלום רב,

בדרך כלל אדם שנולד לעדה מסוימת לא יכול לעבור למנהגים של עדה אחרת, ויסוד הדבר בפסוק (משלי א ח) "שמע בני מוסר אביך ואת תטוש תורת אמך", וכמו שאמרו במסכת פסחים (דף נ סוף עמוד ב) בני ביישן נהגו שלא ללכת מצור לצידון בערב שבת (יום השוק של צידון בערב שבת והם מחמירים על עצמן שלא להיבטל מצרכי שבת. רש"י), באו בניהם לפני רבי יוחנן, אמרו לו: אבותינו היה אפשר להם לנהוג כך (להימנע מן השוק שעשירים היו. רש"י), אנחנו לא אפשר לנו. אמר להם: כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך".

וכן פסק השלחן ערוך יורה דעה (סימן ריד סעיף ב) קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם וכו', וחייבים לעשות כתקנתן. וכתב הפתחי תשובה (סק"ה) בשם תשובת זכרון יוסף (חלק יורה דעה סימן יד) שאין הבן מחוייב להתנהג בהנהגת אביו זולת מה שהתנהג גם הבן מאז שהגדיל שהרגילוהו אבותיו ללכת בדרכיהם, מה שאין כן אם הבן לא התחיל להתנהג מעולם כמנהג הטוב של אביו אין הבן מחוייב להתנהג בזה. 

אולם כבר כתב בשו"ת שבט הלוי חלק ו' (סימן נט) שזהו דווקא במנהגים טובים וכיוצא בזה גדרים וסייגים שעשו רבים מנהגים לעצמם, אבל דבר שקיבל על עצמו שבט שלם בכלל ישראל כמו מנהגי הספרדים והכרעותיהם מפני שהם ספרדים ונמשכו אחרי רבותיהם זה כמה מאות בשנה - וכן ההכרעות של האשכנזים כהרמ"א שזה דבר הנמשך לדורות עולם מכמה מאות שנה בזה נראה שלא צריך קבלה משהגדיל כי שורש שבטו ממילא מחייב לנהוג כאבותיו. 

ולגבי נוסחאות התפילה כתב שם, שאף על פי שעלינו לייעץ לכתחילה שילך כל אחד בדרכי אבותיו, מכל מקום עלינו ללמוד מגדולים וצדיקים שיש בהם ששינו להתפלל כנוסח הספרדים או כהאר"י, ובזה אם כבר קיבל אחד נוסח האחר ומתפלל בה כיוון שאין זה רק שינוי בנוסח לא בעצם יסודי הלכות תפילה ודאי שלא מחזירים אותו למנהגו הראשון ומה שקיבל קיבל. ע"ש עוד בדבריו.

בברכה,

הלל מאירס