מה המקור לכך שלפני ביאת המשיח ירדו נשמות לקבל תיקון מהיר?

שלום רב,

כפי הנראה הכוונה למה שכתב בספר שומר אמונים (מאמר השגחה פרטית פרק י) ודע כשאדם מצטער על ידי אחרים, כגון על ידי חבירו שמכהו או מבזהו או יורד לפרנסתו, ומקבל באהבה ובאמונה לכבוד בוראו, אז מדריגתו גבוה בזה הבחינה, ונתעלה יקרא דקודשא בריך הוא לעילא לעילא. וכל שכן אם אדם מצטער על ידי נכרי ממש, אז מתכפרים בזה עוונותיו ביתר שאת וביתר עז בלי שיעור, וצערו עולה לפני כסא כבודו יתברך שמו יותר מן הכל וכו'. וכל שכן אם ח"ו בר ישראל נהרג על ידי נכרי ח"ו, אז הגם שהוא רשע ח"ו מתכפרים עוונותיו, מה שאין כן אם היה נהרג באופן אחר היה כפרתו מעט וכו'.

והמשיך וכתב שם (פרק יא) והנה הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו על עם קדשו שלא ידח ממנו נדח, עכשיו שקרובה שנת גאולתנו במהרה בימינו, וכדי שיבואו כולם לתיקון, סיבב סיבת כל הסיבות שיצטערו עכשיו ישראל הקדושים על ידי נכרים דייקא, שזה התיקון הוא במהירות בלי איחור ובלי שאת. כמו שאמרו הצדיקים ומובא בספרי חכמה שכל הנהרגים בשפאניען ובפורטוגל בגזירות השמד, וכל אותו הדור היו גלגולי הנשמות מזמן בית ראשון שעבדו עבודה זרה, והיה תקונם שיקדשו שם שמים במסירת נפשם על קידוש ה', וזה היה גמר תיקון נפשם, שיש שפגמו על ידי מעשה ממש ונצרכו ליהרג ממש, ויש שהיה פגמם רק במחשבה ובדיבור או לסייע לאחרים, ונצרכו להצטער ולברוח ונמלטו, ככה כל אחד לפי ערך תיקון נפשו. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס