הלכות ומנהגים
עקרונות נוצריים ביהדות
- ל' שבט התשפ"א
שאלה
שלום רב.
נתקלתי בשאלה באתר בה נשאל כיצד נפטרו גדולי הגור הצדיקים מהקורונה.
התשובה הייתה:
״יש מושג שצדיקים יכולים לקבל על עצמם יסורין כדי להקל מהסבל של הדור, בבחינת (ישעיהו נג ד) "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם", וכמו שכתב בלקוטי מוהר"ן (קמא תורה סג) שהצדיק לפעמים מקבל על עצמו יסורין בשביל העולם. וכ"כ עוד (שם תורה עא) שיש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל. ע"ש. ואפשר שגם רבנים גדולים בדורינו נהגו כך״.
התשובה הזאת היא בדיוק העקרון הנוצרי לפיו יש״ו קיבל על עצמו את יסורי העולם ומת לאחר שכל החטאים של העם עברו אליו.
אבקש הסבר לתשובה הזאת מאחר ואינה מתיישבת עם עקרונות יהודיים לפיהם כל אדם חוטא אחראי לחטאיו. האב לא ימות עבור חטאי הבן והבן לא ימות עבור חטאי האב.
תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
הנוצרים חיקו את היהדות, אך כמובן סילפו את הדברים בגסותם.
הנוצרים הפכו אדם לקורבן בעל-כורחו, חילקו בדעתם את הא-ל לשלושה, והפכו את ישו הצלוב לאלוה. אמונות אלה כמובן רחוקות מן היהדות כמרחק החושך מן האור.
מנגד זאת, ודאי קיים ביהדות מושג של צדיק המכפר על הדור, דבר הקורה כמובן רק אצל צדיקים גדולים מאוד שחפצים להגן על הדור - ושכרם הנצחי בשמים לא יסולא בפז. הרי הם דומים לחייל הנלחם ומת בקרב להצלת המולדת. כך לדוגמה, רבי עקיבא היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, והוא שמח למות על קידוש ה'.
הנוצרים לקחו מושגים אלה מן היהדות, וסילפו אותם. הצלוב שלהם לא מת על קידוש השם, אלא לדעתם היה בעצמו אלוהים.
ראה עוד במאמרי:
https://www.hidabroot.org/article/78994
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il