איך זה שאנשים מתעללים בחיות?

בס"ד
 
שלום וברכה,

 
התורה מלמדת אותנו להיות רחומים ולכבד את הבריאה, כך נתחבר לה', אשר 'רחמיו על כל מעשיו'. מסיבה זו, אחת משבע מצוות בני נח הוא איסור לקיחת איבר מן החי, ודינו מיתה!
  
בגמרא (בבא מציעא דף פה, עמוד ב) מסופר כי רבי יהודה הנשיא לקח פעם אחת עגל לשחיטה, ואותו העגל הרגיש בדבר וגעה בבכיה. אמר רבי לעגל: לך אל השוחט, כי לכך נוצרת. באותה שעה נתעורר על רבי קטרוג גדול בשמים, ואמרו, הואיל ולא ריחם על אותו עגל, יבואו עליו ייסורין קשים. וכך סבל רבי שלוש עשרה שנה מכאבים גדולים. יום אחד ניקתה שפחתו את הבית ומצאה גורים קטנים של חולדה, ועמדה לזורקם. אמר לה רבי, הניחי להם, שכן נאמר: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט). באותה שעה אמרו בשמים, הואיל ורבי גילה רחמים מרובים על בעלי חיים, ראוי שאף עליו ירחמו, ונסתלקו ממנו יסוריו.
 
ה' רוצה שנתקן את מידותינו, ונתחבר למידת רחמיו יתברך, על ידי דאגה ורחמים על בעלי החיים.
 
עם זאת, חשוב להבין כי היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.
 
היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.
 
וזו ההלכה:
"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).
    

תורת הגלגולים מלמדת כי נשמות בני אדם עשויות להענש בגלגולם בבעלי חיים שסובלים.

את שואלת שאלה יפה, אך חסר לך מידע חשוב על בעלי החיים, וההבדל בינם לבין תודעת האדם. חשוב להכיר הבדל זה, כדי לא ליפול בטעות הנפוצה של האנשה. 

במציאות לא האריה ולא הזברה מבינים מושגים כמו רחמים או אכזריות, ולדידם שאלות כאלו לא קיימות בכלל. את שואלת שאלות מוסריות יפות בתור בת-אדם, וסבורה בטעות כי בעלי החיים חושבים ומרגישים בדיוק כמוך. לכן חשוב שתקראי בכתבה הבאה: 

"מדוע הקב"ה ברא אכזריות בטבע? מדוע בעלי החיים סובלים?"
https://www.hidabroot.org/he/article/132434
 

ולאחר מכן בשתי הכתבות, אשר מסבירות את ההבדל המהותי שבין בעלי החיים לאדם:

איך אני יכול להתגבר על אובדן של כלב אהוב?
https://www.hidabroot.org/article/224570
מדוע אין לבעלי החיים חלק לעולם הבא?
https://www.hidabroot.org/article/224814
  

בברכה,
דניאל בלס