חברה והשקפה
"נער הייתי וגם זקנתי..."
- כ"ד אדר התשפ"א
שאלה
מה צריך לחשוב כשאומרים את הקטע הזה?
אני בת של ניצול שואה שאיבד כנער את הוריו דודיו וכל בני משפחתו הראשונית והמורחבת. תמיד מטרידה אותי השאלה מה אני צריכה לחשוב כשאני אומרת את הקטע הזה בברכת המזון. "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". הסבתא רבה הצדיקה שלי נרצחה בצורה איומה וזרעה ביקש וביקש לחם ולא מצא אלא גווע ברעב...
אינני שואלת על צדיק ורע לו. אלא פשוט על כוונה בתפילה. מה אני מתכוונת בראש כאני אומרת את המשפט הזה.
בתודה ובכבוד רב
(נ.ב. מקוה שתשובה תתקבל במייל שלי כדי שלא אפספס אותה)
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
בעז"ה אביך יראה נחמה וישמח בכל צאצאיו.
נא לראות כאן תשובה, לגבי רבנים שנספו בשואה:
https://www.hidabroot.org/question/220917
"לא ראיתי צדיק נעזב וכו'" נאמר בדור רגיל, המתנהג על פי טבעו של עולם, ולא בזמן יוצא דופן של גזירה קשה על כלל ישראל.
אמרו חז"ל, שכל עם ישראל ערבים זה לזה, בדומה לאנשים החיים יחד בספינה אחת. אם האחד קודח חור בספינה, הכול יטבעו. כך להבדיל, כאשר עם ישראל חוטא ונופלת גזירה קשה על הציבור כמו מלחמה או מחלה קשה, היא מזיקה ופוגעת גם בצדיקים. כך אמרו חז"ל, שבזמן גזירה על הציבור, אין מלאך המוות מבדיל בין צדיק לרשע.
להבדיל, הדבר דומה למפקד האומר לחייליו לחבוש קסדה כדי להינצל מיריית אקדח. יבוא אחד ויטען שהיה חייל עם קסדה שנהרג. התשובה היא, שקסדה אכן מועילה, ואין היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.
השואה היתה תקופה קשה ויוצאת דופן בתולדותיו של עם ישראל - אשר זכה לשרוד יותר מכל עם אחר בהיסטוריה.
אך אין זה נושא שאפשר להשיב עליו תשובה קצרה.
ממליץ מאוד לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון":
חלק א: https://www.hidabroot.org/video/59204
חלק ב: https://www.hidabroot.org/video/59205
חלק ג: https://www.hidabroot.org/video/59206
ובהרצאתו של הרב יוסף בן פורת - למה היתה שואה:
https://www.hidabroot.org/video/210100
היתה זו תקופה רוחנית קשה מאוד, וגזירה קשה שלא נוכל להבין את עומקה. אך הייסורים הקשים לא באו במקרה ולא לחינם, אלא לטובת הנשמות ותיקונן. הקבלה מסבירה שכל האנשים שאנו רואים בעולם הזה, הם גלגולים של אנשים שחיו בדורות קודמים, וחזרו לעולם לתקן עוונות אחרונים. בדור של השואה, כלל הנראה, התקבצו נשמות רבות שהיו צריכים לתקן עוון משותף. אך באמת שאין לנו הבנה בחשבונות שמים.
עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא. הרי יום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז נבין. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il