למה צריך לבקש מחילה, הרי כולם אומרים "הריני מוחל וסולח"?

שלום רב,

שאלה טובה שאלת, ושלוש תשובות בדבר -

א. עמד בזה בספר פלא יועץ (מערכת תשובה ד"ה ואם היא) וכתב, ואף אם הנחבל ימחל מעצמו ויעביר על מדותיו, וכמנהג העולם שאומרים בכל לילה הריני מוחל וסולח וכו'. אין זה מספיק, כי אמנם מועיל הרבה, אבל על כל פנים חיוב מוטל עליו של החובל לרצות את חברו. ע"ש.

וטעם הדבר - כמו שכתב מוהר"ר משה מאט זצ"ל (תלמיד המהרש"ל) בספר מטה משה (סימן תתמח) בשם מורינו הרב רבי יעקב בן חביב זצ"ל שהעולב צריך ללכת בעצמו לפייס את העלוב, וזאת הבושה והביזיון הם לכפר עליו מאשר חטא לחברו, אפילו לא הקניטו אלא בדברים. ע"ש. 

וכ"כ בספר מועדים וזמנים חלק א' (סימן נד ד"ה אמנם כשנתבונן) שאם חטא או ציער לחברו לא מספיק במה שאינו מקפיד עוד עליו ומוחל לו, אלא צריך לבזות עצמו לבוא ולבקש מחילה, דבמה שמכניע ומבייש עצמו לבקש מחילה, זה עצמו חלק מכפרתו שמעכב. ושכן שמע שהכריע הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל. ע"ש.

ב. גם לדעת שו"ת אז נדברו חלק ז' (סימן סה) שאם יודע שחברו מחל לו לגמרי אינו צריך לבקש ממנו מחילה, הרי כתב שם, שצריך עיון אם לסמוך על מה שחברו אמר לפני ק"ש על המיטה הריני מוחל וכו', ובפרט כהיום שאומרים זה מחמת ההרגל. ע"ש.

וכן הוא מפורש בפלא יועץ הנ"ל, שכתב עוד, ומה גם שאין אדם יודע אם מחל לו חברו, שעל הרוב האומרים נוסח הריני מוחל וסולח, אין פיהם ולבם שוים, ויש שלא יודע מהו אומר, והראיה, שביום שאחריו, הקפידה במקומה עומדת ביתר שאת. ע"ש.

ג. אולי באמת חברך מדלג על אמירת הריני מוחל וכו' בגלל הפגיעה, וכמו שכתב האור לציון חלק ב' (פרק טו תשובה יג) שאין לומר הריני מוחל וסולח אם עדיין יש לו טינא על אדם מסוים, שכיוון שאינו מוחל איך יאמר קטע זה, והרי כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (תהלים קא ז), ואיך ידבר שקר לפני הקב"ה, ולכן ישתדל למחול לו בליבו, ואם אינו יכול למחול, ידלג קטע זה עד שיעביר דבר זה מליבו לגמרי. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס