שו"ת פסח
ליל-הסדר
- א' ניסן התשפ"א
שאלה
ליל הסדר. הלילה הקדוש. הלילה בו נשריש בליבות ילדינו את האמונה בהשגחה פרטית ואת הציפיה לגאולה השלימה בקרוב. כך ראיתי בספרים הקדושים. אינני מערער על כך ובוודאי שזה לילה א' (שנים לבני חו"ל) בשנה בו יש את ההזדמנות של הילד לחזק את הקשר עם כל הנושא של הגאולה ובוודאי שזאת חוייה שעוד תלווה אותו רבות בשנים וגם כי יזקין לא יסור ממנה. אך האם יש מקור לכך בספרי ההלכה? כיון שבהלכה ה"יבשה"לא זכור לי מקור לכך. ככל שזכור לי ישנם מספר מצוות דאורייתא ועוד כמה דרבנן כשהציר הסובב זה סיפור יציאת-מצרים.
בנוסף לפן ההלכתי הנ"ל, מבחינה פרקטית. איך בדיוק עושים זאת? איך מצד א' נותנים לילדים את כל הזמן שבעולם שיחושו את החוויות ושישתתפו בסדר בצורה חיובית ובונה ומצד שני גם לא לאחר את החצות ולא להגיע לסעודה בלחץ של הרגע האחרון? ובלי להסתמך על התנאי באכילת מצות
תשובה
שלום וברכה
המקור הוא בעיקר בספרי החסידות ראה כאן בתחילת הדברים.
להכין מראש את שולחן ערוך כבר ביום שישי כי בשבת אסור להכין כמובן. להתחיל מיד בסדר, למהר קצת בדברים שהילדים פחות מבינים ולספר יותר על המכות או על בתחילה עובדי עבודה זרה וכדו' אין למהר לסיים את הסדר לפני חצות אם זה לא הולך. מספיק שתאכל כזיתים ראשונים לפני חצות ולעשות את התנאי של אבני נזר על האפיקומן. אפשר לסמוך על האבני נזר לכתחילה ממש.
אם רואים שמאוחר אומרים לידים שכרגע נמהר קצת בהגדה ובזמן הסעודה נמשיך לספר.
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il