למה קוראים לשבת שלפני פסח שבת הגדול ולא שבת הגדולה?

שלום רב,

שאלה יפה, כי לכאורה שבת היא לשון נקבה, וכמו שכתוב בספר שמות (פרק לא פסוק יד) "מחלליה" מות יומת כי כל העושה "בה" מלאכה מות יומת. וכן ראה במסכת שבת (דף יב עמוד ב) שבת "היא" מלזעוק. ולפי זה נשאלת השאלה על מה שכתב השלחן ערוך אורח חיים (סימן תל) שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת "הגדול". ע"כ. ולמה לא קורין אותו שבת "הגדולה". ושתי תשובות בדבר:

א. לפי מה שכתב המטה משה (סימן תקמב) בשם מורו המהרש"ל, כי לכך קורין אותו שבת הגדול על שם ההפטרה שקורין באותה שבת, שכתוב בה (מלאכי פרק ג פסוק כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' "הגדול" והנורא. ע"ש. וכ"כ המהר"ל מפראג בהגדה של פסח (ענין שבת הגדול). 

וכן לפי מה שכתבו המפרשים (ראה חזון עובדיה פסח עמוד ל) עוד טעם לקריאתו בשם שבת הגדול, כי הרב הגדול שבעיר דורש ברבים בשבת זו להודיע לעם את חוקי האלוקים ואת תורותיו, בהלכה ובאגדה. מה שאין כן בשאר שבתות הדורשים הם שניים או שלשיים במעלה. וזהו שבת "הגדול" - שבת של הגדול. ונמצא לפי שני פירושים אלו "הגדול" אינו מתייחס לשבת, וממילא מיושב מדוע נכתב בלשון זכר.

ב. גם לפי הפירוש הרגיל ששבת "הגדול" מתייחס לשבת, באמת ששבת הוא גם לשון זכר וגם לשון נקבה (כן מבואר בתוספות מסכת כתובות דף ה עמוד א ד"ה שמא, ובמהרש"א בחידושי אגדות מסכת שבת דף קיח עמוד ב ד"ה ואמר מחללו).

דוגמאות לכך ששבת הוא לשון זכר, ראה בספר שמות (פרק כ פסוק ז) זכור את יום השבת "לקדשו". ושם (פרק לה פסוק ב) נאמר: כל העושה "בו" מלאכה. וכן נאמר בספר ישעיה (פרק נו פסוק ו) כל שומר שבת "מחללו" (שתי הדוגמאות האחרונות הובאו בתוספות כתובות הנ"ל). וכן נאמר עוד (שם פרק נח פסוק יג) וקראת לשבת עונג... "וכבדתו" מעשות דרכיך. וע"ע להיעב"ץ בסידור בית יעקב חלק א' (הוצאת אשכול תשנ"ג, עמוד תרמה אות ח) שהביא מכתבי האר"י, כשתכנס לבית תאמר בקול רם שבת שלום "ומבורך", ושכן היה מנהגו של אביו החכם צבי ז"ל. 

בברכה,

הלל מאירס