"והגית בו יומם ולילה"

שלום וברכה

עצם חובת הלימוד למדים ממקומות אחרים וכמבואר בספר החינוך מצוה תיט  מצות תלמוד תורה 

(א) מצות עשה ללמוד חכמת התורה וללמדה, כלומר כיצד נעשה המצוות ונשמור ממה שמנענו האל ממנו, ולדעת גם כן משפטי התורה על כיוון האמת, ועל כל זה נאמר [דברים ו', ז'], ושננתם לבניך, ואמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן], בניך, אלו תלמידיך, וכן אתה מוצא שהתלמידים קרויין בנים, שנאמר [מלכים ב' ב', ג'], ויצאו בני הנביאים. ושם נאמר, ושננתם, שיהיו מסודרין בתוך פיך, כשאדם שואלך דבר אל תהא מגמגם לו, אלא תהא אומר לו מיד. ונכפלה מצוה זו במקומות רבים שנאמר [דברים ה', א'], ולמדתם ועשיתם, למען ילמדון [שם ל"א, י"ב], ולמדתם אותם את בניכם [שם י"א, י"ט]. 

הצווי שנאמר ליהושע רק מגלה לנו על המצווה מן התורה שהחובה היא ללמוד גם ביום וגם ובלילה. כמה ללמוד ובלילה מבואר בפוסקים שהכל לפי מה שהיא אדם כמבואר בשולחן ערוך הרב בהרחבה בסימן קנו ובהרחבה יתירה בהלכות תלמוד תורה.

בברכה,

בנימין שמואלי