שואה ואמונה

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

יש סיבה חיצונית, ויש סיבה פנימית. ואין שתי הסיבות הללו סותרות זו את זו.

הסיבה החיצונית הינה סיבה היסטורית: כאשר עם ישראל מנסה להידמות לגויים ולהתבולל, באים עליו צרות וייסורים על ידי הגויים להם ניסה להידמות.
 

אך אין זה סותר את הסיבה הפנימית - האישית - בתיקון הנשמות. כלומר, אנו מאמינים שכל יהודי שנהרג בשואה - הגיעה נשמתו לדור הקשה הזה בחשבון מדוקדק משמים, וכל צער שעבר, עבר למען תיקונו הרוחני בהתאם לגלגוליו הקודמים. 

אמרו חז"ל (נידה דף טז, ב): "מלאך הממונה על ההריון - 'לילה' שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר".
מכאן יצאנו למדים, שעוד בטרם יורד כל אדם לעולם, נקבע עבורו בשמים מה יהיו הנסיונות והקשיים הפרטיים בחייו, אם יהיה עשיר או עני, אם יהיו לו קשיים בפרנסה, אילו מחלות או כאבים יפקדו אותו בחייו וכיוצא באלה. לכל אדם חשבון פרטי משלו, אשר נוגע לעיתים רבות במעשיו ונסיונותיו מגלגולים קודמים, שקובע את מאורעותיו בחיים. אך הבחירה אם להיות צדיק או רשע נתון לגמרי בידינו למרות המצבים החיצוניים. עניין זה תלוי לגמרי בידינו.
 
אפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"
אמר רבי עקיבא: "יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי [רופא] פלוני, ועל ידי סם פלוני!" (עבודה זרה דף נה, א). התורה מכנה את הייסורים "חלאים רעים ונאמנים" (דברים כח, נט), ומסבירים חז"ל שהם רעים בשליחותן, שמייסרים את הגוף, אך גם נאמנים בשבועתן, שהם ניתנים במידה מדויקת ולא יותר ממה שנגזר משמים. קל וחומר השואה הנוראה.

מכאן נוכל להבין שהייסורים בשואה לא באו "בעסקת חבילה" לדור כולו, אלא בחשבון מדוקדק ואישי עם כל נשמה שירדה בדור הזה, ועברה כל מה שעברה יחד עם בני הדור. כל מי שניצל בשואה, ניצל בגזירת שמים, וכל מי שנהרג, נהרג בגזירת שמים. 

יחד עם זאת, קיים חשבון חיצוני עם הדור כולו, כפי שמראים הנתונים הסטטיסטיים על הדור שקדם לשואה, בו יהודים ניסו בכל מאודם להתבולל ולהידמות לגרמנים בברלין. לשם כך אמליץ עד מאוד לצפות בהרצאתו של הרב יוסף בן פורת - למה היתה שואה:

https://www.hidabroot.org/video/210100

הרצאה זו עשויה לשנות את הפרספקטיבה ההיסטורית שלך לגבי השואה. 

מכל מקום, אין ספק שהיתה זו תקופה רוחנית קשה מאוד, וגזירה קשה שלא נוכל להבין את עומקה. רק עלינו להאמין שהייסורים הקשים לא באו במקרה ולא לחינם, אלא לטובת הנשמות ותיקונן. הקבלה מסבירה שכל האנשים שאנו רואים בעולם הזה, הם גלגולים של אנשים שחיו בדורות קודמים, וחזרו לעולם לתקן עוונות אחרונים. בדור של השואה, כלל הנראה, התקבצו נשמות רבות שהיו צריכים לתקן עוון משותף. אך באמת שאין לנו הבנה בחשבונות שמים.

   עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא. הרי יום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.

אם יש לך אפשרות, אמליץ לצפות גם בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון": 

חלק א: https://www.hidabroot.org/video/59204
חלק ב: https://www.hidabroot.org/video/59205
חלק ג: https://www.hidabroot.org/video/59206

בברכה,
דניאל בלס