הלכות ומנהגים
מיקום כלי המקדש
- ד' אייר התשפ"א
שאלה
למה יש דיון במסכת זבחים על מיקום המזבח החיצון בבית המקדש, הרי באותו הזמן עדיין היו אנשים שחיו כשביהמ"ק היה קיים ואפשר היה לשאול אותם מה היה במציאות?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
מידות המזבח ומיקומו מדוייקים ביותר, ובהלכות המקדש יש מאות אם לא אלפי פרטים.
גם בין בית ראשון לבית שני היתה קושיה זו לגבי מיקום המזבח:
"כאשר שבו גולי בבל לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק [ראה זבחים, מסכת מידות פרק ג, משנה א.]. גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית" [זבחים, שם]. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו.
במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי יוון ציווה אנטיוכוס להקריב על המזבח קרבנות לעבודה זרה, דבר שהוביל למרד החשמונאים ועלייתם לשלטון. לאחר טיהור המקדש בידי הכהנים ממשפחת חשמונאי הרסו הללו את המזבח הישן, בדרשם את הפסוק[15]: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" "ולא שנשתקצו בעבודת אחרים"[16], וגנזו את אבניו בלשכת החותמות שבבית המוקד[17]. עם חורבן בית שני נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש."
"מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה בבית המקדש השני כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. ושלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות אף על פי שאין שם בית."
כלומר, הלכה זו נשתכחה, עד שבאו וחידשו אותה על ידי הנביאים.
מסכת זבחים לא נכתבה בזמן שבית המקדש היה קיים. למעשה, הניסוח הסופי של המשנה התבצע על ידי רבי יהודה הנשיא ויש אומרים שהמשנה נחתמה בשנת ג' אלפים תתקע"ח (218 לספירה), 150 שנה לאחר חורבן בית שני. זו דעת רב שרירא גאון והכוזרי.
אף לעתיד לבוא, נדע את מיקום המזבח ע"י נביא בדור, או על ידי חכם תורה גדול שיוכיח את מיקומו מהמקורות.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il