טעות בחלוקת העליות

היה אצלינו מקרה בביהכנ"ס בשביעי של פסח שנה זו (תשפ"א) שחל בשבת והקריאה מתחלקת לשבעה עליות מחמת השבת במקום לחמישה עולים כפי שזה ביו"ט שחל בחול. לפי המסומן במחזורים ובחומשים הבעל-קורא היה אמור לחלק את עלית הכהן לשנים (כהן ולוי) ואז את עלית הלוי לשנים (שלישי ורביעי) ואז להמשיך שלישי יוצא חמישי, רביעי יוצא שישי וחמישי הינו העולה השביעי. אלא שהבעל קורא טעה והמשיך בקריאת הכהן עד סיום עליתו בשנים רגילות ונאלץ לחלק עליה אחרת לשנים ע"מ להשלים לשבעה קרואים. ואז התעוררתי שיתכן ויש בכך משום שאלה בחושן-משפט. יש להקדים ולציין שאני לא צד בענין. לא קניתי שום עליה. בעבורי זה לא שאלה למעשה אלא רק לעיונא. אך אותו א' שעליתו "נחתכה" לכאורה יוכל לבא בטענה שהוא רכש עליה ארוכה יותר. ואם אכן זאת טענה - כלפי מי תהיה התביעה. שכן העולים אין להם הרבה מה לעשות זה הבעל-קורא שלא הפסיק במקומות המסומנים. הבעל-קורא לעומתו לא היה לו שום רווח מזה. לגבי דידו זה היינו הך אם הוא יפסיק במקום זה או אחר. ואם נתקדם צעד א' קדימה הרי שגם שאר העולים יכולים לטעון שהם קנו עליה עם מס' מסויים של פסוקים או עם פסוק ספציפי (למשל הוא רצה את הפסוק "והמים להם חומה" לצורך הענין) וכעת קיבל פחות פסוקים או פסוקים אחרים. האם יש ממש בטענה זו וכלפי מי. יורנו המורה ושכרו כפול מן השמים.