אם אדם חזר בתשובה למה עליו לקרוא תיקון הכללי?

שלום רב,

יש להקדים שרבי נחמן מברסלב זצ"ל ייסד את אמירת התיקון הכללי למקרה לילה שבא מכוח הרהור, כדי לתקן את הפגם שנוצר כתוצאה מכך, וכאשר מבואר בליקוטי מוהר"ן (קמא תורה רה, ותנינא תורה צב) ובשיחות הר"ן (אות קמא), אך אין חובה לנהוג כן, ועצה זו אומצה בעיקר על ידי חסידי ברסלב.

ובתשובה לשאלתך, הנה זה לא מדויק שכל אדם שחוזר בתשובה שלמה חטאיו נמחקים באופן מיידי, כי זו לשון הרמב"ם (סוף פרק א מהלכות תשובה) אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יום הכיפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד, עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו וכו'. עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר וכו'.

והרי מי שאירע לו מקרה לילה מכוח הרהור, עבר על איסור לא תעשה, וכמו שאמרו במסכת עבודה זרה (דף כ עמוד ב) על הפסוק (דברים כג י) "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. ודעת רוב הראשונים שמדובר באיסור לאו מדאורייתא (ראה תוספות שם ד"ה שלא, וחידושי הרמב"ן ור"ן מסכת חולין דף לז עמוד ב, וסמ"ג לאוין רכו, וסמ"ק מצווה כד. וכן פסק הבית שמואל סימן כא סק"ב).

ונמצא אם כן שאדם שעבר על לא תעשה של הרהור עבירה, אין לו כפרה שלמה באופן מיידי, וכדברי הרמב"ם הנ"ל עבר על מצות לא תעשה וכו' תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר.

אמנם אמת נכון הדבר שמבואר במסכת יומא (דף פו עמוד ב) שהחוזר בתשובה מאהבה זדונות נעשות לו כזכויות. ועל פי זה כתבו לחדש ספר החרדים (פרק סה) בשם הרמ"ה, והחיד"א בספרו מדבר קדמות (מערכת ת אות יח) שבתשובה מאהבה גם באיסורי לא תעשה מתכפר לו מייד (וע"ע מה שציין בזה בספר מאור ישראל - דרושים עמודים נא-נב). ולפי זה ייתכן שאם שב בתשובה מאהבה, גם רבי נחמן מברסלב זצ"ל יודה שאין צורך בתיקון הכללי. אך לאו כל אדם זוכה להגיע למדרגה זו.

בברכה,

הלל מאירס